המחוקק הניח אם כן כי שליטה של בעל-השליטה בנושא שכרם של נושאי המשרה, עלולה להטות את שיקול הדעת של נושאי המשרה, שעלולים לבקש להשביע את רצונו של בעל-השליטה, ולא לשים דגש על פעולות שימקסמו את טובתה של החברה בכללותה. זאת – לא רק במקרים בהם בעל-השליטה מצוי בניגוד עניינים "חזיתי" עם יתר בעלי-המניות, אלא בכל המקרים והנסיבות.
- כאמור, מדיניות התגמול של החברה צריכה להביא בחשבון – כך עולה מהוראות חוק החברות – מגוון של שיקולים שונים, שיש להם השלכה על מדיניותה הכוללת של החברה, על סדרי העדיפויות שלה, על ההעדפה שלה לאינטרסים ארוכי טווח או קצרי טווח, על האופן בו היא רוצה להסדיר את נושא פערי השכר בין העובדים השונים ועוד. למדיניות זו יש – כפי שהובהר לעיל – השלכה על מכלול הפעילות של החברה, והיא נגזרת מיעדיה של החברה, מה"היררכיה" בין היעדים השונים ומהשקפת העולם שלה ביחס לפערי השכר בין העובדים השונים בה. מי שאמון על קביעת הנושאים האלה עבור החברה הם הגופים שהמחוקק קבע אותם במסגרת תיקון 20, תיקון שמניח כי בעל-השליטה אינו צריך להיות הגורם הדומיננטי היחיד בקביעתם.
- נקל לראות לאור כל האמור לעיל כי מתן תגמול ישירות מבעל-השליטה לידיהם של נושאי המשרה בחברה מפר את האיזון שאותו ביקש תיקון 20 להשיג, וגורם לכך שנושאי המשרה שלהם הובטח תגמול עתידי מותנה מצויים במצב של ניגוד עניינים בין רצונם לקבל את טובת ההנאה המותנית שהובטחה להם, לבין חובתם לפעול בהתאם למדיניותה של החברה כפי שזו באה לידי ביטוי במדיניות התגמול שלה. ניגוד העניינים הזה קיים גם אם נניח שהמענק שהובטח לנושאי המשרה נועד להיות משולם בגין עסקה שהיא לטובת החברה ושהחברה חפצה בה, שכן תשלום המענק משנה כאמור את האיזון שנקבע במדיניות התגמול של החברה.
טענות המשיבים לגבי תחולת תיקון 20 על נסיבות המקרה דנן
- המשיבים טענו כי יש לדחות את עמדת המבקשת המבוססת על תיקון 20 לחוק החברות. כפי שצוין לעיל, גישת המשיבים היא כי תיקון זה אינו חל משום שהוא נועד למנוע מבעלי-השליטה לחלק את משאבי החברה. המשיבים טענו כי התיקון עוסק בעסקאות עם החברה – קרי בהתקשרות של החברה עם נושא משרה שאינו דירקטור ביחס לתנאי כהונתו. לגישת המשיבים, התיקון הניח כי דירקטוריון החברה הנשלט על-ידי בעל-השליטה, ייטה להעניק לנושאי המשרה בקלות רבה יחסית תגמול עבור עבודתם – ואת התוצאה הזו רצה התיקון למנוע. התיקון נועד למצב בו לבעל-השליטה יש בחברה שליטה אפקטיבית באמצעות אחזקה מצומצמת של מניות. משום כך העביר התיקון את הכוח לאסיפה הכללית של החברה (עם אפשרות של הדירקטוריון להתגבר על החלטותיה). השינוי בגוף המחליט נועד אם כן בהתאם לעמדת המשיבים למנוע בזבוז של כספי החברה על חשבון בעלי-מניותיה. ענין זה אינו רלוונטי במקרה דנן, בו המקור לכספי המענק היה בבעל-השליטה ולא בחברה.