במילים אחרות - אלמלא היו נושאי המשרה מודעים לכך שבעל-השליטה ישלם להם את סכומי המענקים בטרם השלמת מהלך החלוקה, היה מערך התמריצים שלהם לקראת השלמת המהלך פועל בהתאם למדיניות התגמול שאישרה החברה. יוער כי תשלום מענק רק לאחר השלמת המהלך (בניגוד להבטחה לתשלומו המותנית בהשלמתו) הוא תשלום העולה בקנה אחד עם מדיניות תגמול 2014 של החברה כפי שזו הובהרה, וגם מטעם זה היא בעייתית פחות.
- ואולם – בעל-השליטה לא פעל בהתאם למדיניות התגמול של החברה, הוא לא היה מעוניין להמתין להשלמת התהליך ואז לשלם לנושאי המשרה את המענקים שהיה סבור כי הוא מבקש לתת להם. יודגש בהקשר זה כי אילו הענין היחיד של בעל-השליטה אכן היה – כפי שטען בא כוחו – "להוקיר תודה" לנושאי המשרה בגין המאמץ המיוחד שלהם במסגרת מהלך החלוקה, לא היתה כל מניעה כי הוא יפעל באופן הזה ויעניק את המענק לאחר השלמת המהלך, ללא הבטחה לעשות כן קודם לכן.
כאמור, בעל-השליטה לא המתין להשלמת מהלך החלוקה. ההבטחה לתשלום המענק ניתנה לנושאי המשרה – כפי שעולה מחומר הראיות שנסקר לעיל, במהלך חודש ספטמבר 2014 (ההודעה אודות מתן מענקים ללא סכום ניתנה ביום 8.9.2014 וביום 30.9.2014 הודע כבר על סכומי המענקים).
- אכן, מטיעוני המשיבים עולה כי בשלב בו הובטח המענק, היה המהלך בשלבים מתקדמים שלו. ב"כ נושאי המשרה טען בהקשר זה כי -
"המועד שבו הוחלט על הענקת הגמול, ספטמבר, סוף ספטמבר, היה מועד בעצם שכבר הכל היה סגור, לא, גם לו רצו, מישהו רצה חס וחלילה להטות משהו, כבר הכל היה סגור" (פ/26.3.2017, עמ' 102, ש' 20-18).
בחודש ספטמבר 2014 היה מהלך החלוקה בשלבים מתקדמים שלו. אולם אינני סבורה כי ניתן לקבוע – כפי שעולה מטענותיו של ב"כ נושאי המשרה - כי במועד זה המהלך היה "סגור" וכי לא ניתן היה כבר להטות אותו בשום צורה.
- מספר טעמים לקביעה זו. ראשית, מחומר הראיות עולה כי בעל-השליטה הבטיח לנושאי המשרה שהוא "ידאג להם" בדרך כזו או אחרת הרבה לפני חודש ספטמבר 2014. גם אם לא היה מדובר בהתחייבות ברורה ביחס לתנאיה, לא מן הנמנע כי היא השפיעה על נושאי המשרה. בהקשר זה ניתן לציין את דבריו של מר ניר גלעד בישיבת יום 2.10.2014 (ת/5) שם הוא ציין כי "ההתחייבות לשמור את המנהלים היתה על השולחן לכל אורך הדרך. לא היה משהו לא ידוע" (ההדגשה היא שלי, ר.ר.). מעבר לכך, כבר ביום 8.9.2014 ידעו נושאי המשרה – כך לדבריו של מר פז - כי הם יקבלו מענק, אם כי בשלב זה הם לא ידעו עדיין את סכומו (פ/19.9.2016, עמ' 28, ש' 14).
- שנית, וזה העיקר, אינני מקבלת גם את הטענה לפיה מהלך החלוקה היה בחודש ספטמבר 2014 "מהלך סגור". אילו אכן היה מדובר במהלך סגור – לא היה צורך במתן המענק המותנה של בעל-השליטה לנושאי המשרה. בעל-השליטה יכול היה להבטיח מענק "ודאי" שאינו מותנה בהשלמת העסקה (או להמתין להשלמה הפורמלית שלה ואז להעניק מענק בלתי מותנה של "הוקרת תודה"). בעל-השליטה לא עשה כן, ומכאן כי הוא עצמו היה סבור כי השלמת מהלך החלוקה איננה – באותו שלב – ענין ודאי, וכי יש מקום להמריץ את נושאי המשרה להשלים אותו – במהירות, ביעילות ובהתאם לאינטרס של בעל-השליטה.
- שלישית ומעבר לכך, מסיכומי התשובה של ב"כ המבקשת עולה כי היו מספר עניינים שאין ספק שלא הושלמו במועד בו הודע על מתן המענקים לנושאי המשרה. כך למשל הפנה ב"כ המבקשת (פ/26.3.2017, עמ' 157) לנושא של חברת צים, ולדבריו של מר יואב דופלט בעמ' 6 לפרוטוקול ישיבת וועדת שינוי המבנה מיום 6.10.2014 (ת/7): "שאלת רישום צים למסחר נמצאת כעת בבדיקה, באשר לחלוקה ללא צים, ניתן לעשות זאת אולם בכך נשדר שאנו לא חד משמעיים בקשר עם החלוקה והפיצול".