- ביום 21.6.16 ניתן על ידי כב' השופטת רות רונן פסק הדין בתביעה שהועברה לטיפולה (להלן: פסק דין רונן). בפסק הדין התקבלה טענת החברה, כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפיה על פי הסדר הנושים השני, תוך שנקבע שהוכח כי לכל הפחות החל מסוף שנת 2011 התובע "לא הקדיש את מלאו זמנו ומרצו לעבודה מהבית במשרה מלאה עבור החברה" כסמנכ"ל פיתוח (סעיף 22 לפסק הדין). עם זאת, פסק דין רונן לא כלל ממצאים עובדתיים בכל הנוגע להיקף עבודתו של התובע בחברה בכלל, ובתקופה שקדמה לסוף שנת 2011 בפרט, תוך שהודגש כי שאלת עצם קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, כמו גם שאלת השכר המגיע ככל שיימצא שהתקיימו יחסי עבודה, וכן טענת הקיזוז שהעלתה החברה, הן כולן שאלות שעל בית דין זה להכריע בהן במסגרת התיק בפניו.
מכל מקום, נקבע בפסק הדין רונן כי התובע הפר את חובו לפרוע את מלוא קרן החוב (שעמדו נכון ליום 31.12.15 על סך 2,396,000 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עוד נקבע שהוכח שהתובע משך מהחברה כספים בניגוד להוראות הסדר הנושים השני, וכן הפר את התחייבותו לשאת בתשלומי הריבית בגין חובו לחברה, כשבסך הכל מדובר בהפרות בהיקף של יותר מחצי מיליון ₪. לאור כך שהחברה הפחיתה את תביעתה לצרכי אגרה לסך 2,000,000 ₪ בלבד, התקבלה התביעה במלואה והתובע חויב לשלם לחברה סך של 2,000,000 ₪. על פסק דין רונן הוגש ביום 20.9.16 ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 7305/16) שעודנו תלוי ועומד במועד מתן פסק דין זה.
- בחזרה להתדיינות שלפנינו. ביום 27.1.15, קצת למעלה מחודש לאחר מתן החלטת כב' השופט סילורה בעניין הסמכות העניינית, הגיש התובע בקשה למתן עיקול זמני במעמד צד אחד. ביום 27.1.15 נעתרה כב' הרשמת (כתוארה אז) דפנה חסון זכריה לבקשה, והטילה עיקול זמני על כלל נכסי החברה אצל צדדים שלישיים עד לסך 1,245.050 ₪. העיקול הותנה בהפקדת ערבות בנקאית בסך של 10% מסכום העיקול, וכן בהפקדת ערבות צד שלישי על מלוא סכום העיקול, וזאת בתוך 10 ימים ממועד מתן צו העיקול. החברה הגישה ערעור על החלטה זו, שהתקבל (ע"ר 2453-02-15, 1.2.15, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן) תוך שנקבע שצו העיקול מבוטל שכן בנסיבות הענין היה על הרשמת לדון בבקשה לעיקול במעמד שני הצדדים. לאחר שביום 19.2.15 התקיים דיון בבקשה לעיקול במעמד שני הצדדים, ולאחר שהצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, ניתן צו העיקול בשנית ביום 11.3.15. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה בפסק דין שניתן ביום 22.3.15 (ער 32063-03-15, מותב בראשות כב' השופטת דגית ויסמן). עם זאת, לאחר שלא עלה בידי התובע לעמוד בתנאי הפקדת ערבות צד שלישי, והוא אף לא הפקיד את הערבויות (ראו החלטת כב' הרשמת דפנה חסון זכריה מיום 10.5.15) פקע צו העיקול ולא נכנס לתוקף.
- בהמשך לכל זאת, התקיים ביום 29.6.15 דיון קדם משפט נוסף בפני כב' השופט תומר סילורה. לאחריו ניתנה ביום 29.11.15 החלטה בעניין גילוי מסמכים, וביום 13.12.15 ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. התיק הועבר התיק לטיפולו של מותב זה, ונקבע לדיון הוכחות ליום 21.11.16.
- ביום 21.11.16 התקיים כמתוכנן דיון הוכחות ראשון. בפתח הדיון ניתנה החלטה (עמ' 18 ש' 16) שבה נקבע בין היתר, תוך התייחסות להתדיינות ולפסק דין רונן, כי: