פסקי דין

הפ (צפת) 12851-06-12 יוסף בולטון נ' ירוחם ירוחם - חלק 10

30 דצמבר 2012
הדפסה

מאזן הנוחות

  1. לאור "מקבילית הכוחות" בין שני התנאים הראשונים למתן סעד זמני, קיומה הדחוק של עילה לכאורה מעלה את הדרישה כי מאזן הנוחות יטה באופן מובהק לכיוונו של בולטון.
  2. כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני עלול להתעכב לזמן ממושך ביצוע החלטת בית משפט השלום בירושלים, במסגרת תביעת עזרא נגד ירוחם וחווה, בה הוטל על כונסי הנכסים התפקיד של מכירת הזכויות בנכס למרבה במחיר. מכירה כזו נועדה, בראש וראשונה, לגרום להשאת התמורה שתתקבל ממימוש זכויותיהם של ירוחם וחווה. כלומר, מדובר באינטרס שלהם, ולא רק בקיום החלטה שיפוטית או במימוש זכות דיונית פרי עיקול.
  3. מתן הסעד הזמני יסכל את ההליך המשפטי בו נקט ירוחם בפברואר 2009 – עת עתר לביטול אישור הסכם הגירושין על ידי בית הדין הרבני בצפת.

לא נעלמה מעיני טענת בא כוחו של בולטון, במסגרת סיכומיו, ממנה משתמע כי ירוחם תעתע בבולטון, כאשר, מצד אחד, לא פעל להסרת צו המניעה שניתן על ידי בית הדין הרבני ומנע מכירת זכויותיו בנכס (ובכך סלל את הדרך לטענה בדבר ביטול ההתקשרות עם בולטון, לאור סעיף 29 לחוק החוזים), ומצד שני, נתן ידו למינוי כונסי הנכסים ומכירת הזכויות בנכס לאחרים. אולם, לטעמי, אם אכן יוכח כי ירוחם נקט בדרך מניפולטיבית שהסבה נזק לבולטון - תרופתו של בולטון תהא במישור הכספי, ואינה מחייבת, לאור ראיית התמונה כולה, את עיכוב ביצוע המשימה שהוטלה על כונסי הנכסים.

--- סוף עמוד  19 ---

  1. כאמור לעיל, במסגרת מאזן הנוחות נבחן אף נזק אשר עלול להיגרם לצד שלישי.  מלבד הפגיעה בירוחם וחווה, שהינם בעלי הזכויות בנכס, עלול מתן הסעד הזמני לפגוע באינטרס הכספי של עזרא, אשר הגיש את תביעתו נגד ירוחם וחווה, ובמסגרתה ביקש להיפרע את חובו מתוך התמורה שתתקבל ממכירת זכויותיהם בנכס. אמנם, לכאורה יוכל עזרא לעקל את הכספים שישלם בולטון לירוחם וחווה, אולם סירוב בולטון לשלם כספים לאורך השנים בהם התגורר בנכס, האפשרות כי יוטלו על כספים אלו עיקולים מצד נושים נוספים ומימוש צו עיקול שלא באמצעות כונסי הנכסים, מהווים חסרונות משמעותיים, מבחינת עזרא, לעומת מימוש זכויותיו במסגרת ההליך שגובש ועליו הוחלט  בבית משפט השלום בירושלים.
  2. בבחינת מאזן הנוחות אינני מביא בחשבון את הנזק שעלול להיגרם לצוברי, אשר לטובתו שעבדה חווה בפברואר 2012 את זכויותיה בנכס, להבטחת החזר הלוואה אותה, לטענתה, נתן צוברי לאמה ולאחיה. העיתוי של רישום השעבוד – לאחר שהוגשה תביעת עזרא ולאחר שחווה הגישה את תביעת הפינוי, ובשעה שצו המניעה של ירוחם תלוי ועומד – מעורר תמיהות וספקות באשר לזכויותיו של צוברי כנושה מועדף ולתום ליבה של חווה.
  3. אי  מתן הצו הזמני עלול להביא למכירת זכויות ירוחם וחווה בנכס לידי אחרים, ובשלב כלשהו - אף לפינוי בולטון ומשפחתו מהבית הבנוי בנכס. כנזכר לעיל, נקבע בפסיקה כי בקשה לסעד זמני, אף כשמדובר בבית מגורים, תידחה אם סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי הינם נמוכים. במקרה הנוכחי, לא רק שסיכויי ההצלחה של בולטון בהליך העיקרי הינם נמוכים, אלא מגוריו עם בני משפחתו בבית אינם מהווים שיקול נכבד, מאחר ושהותם בו לאורך שנים נעשתה  ללא תשלום תמורה כספית כלשהי לידי ירוחם וחווה. אשר על כן, הטענה בדבר הצורך למנוע שינוי המצב העובדתי הקיים, כשהיא באה מפיו של מי שאוחז בנכס של זולתו ואינו משלם  תמורה כלשהי, נשמעת מוזרה משהו, שלא לומר – אינה מצביעה על תום לב (התנאי השלישי הנדרש ממי שמבקש סעד זמני).  האינטרס של בולטון הינו אינטרס כספי גרידא.

--- סוף עמוד  20 ---

  1. כאשר מעמידים על כפות המאזניים את הנזקים האפשריים לצדדים השונים, כפי שתוארו לעיל, תוך מתן דגש לכך שעל פי "מקבילית הכוחות" נדרש בולטון להצביע על כי מאזן הנוחות יטה באופן מובהק לכיוונו, המסקנה היא כי בולטון לא הצביע על כך, וכי נזקי מתן הסעד הזמני עלולים להיות גדולים מהנזקים שעלולים להיגרם לבולטון במידה ולא ינתן סעד זה.

התוצאה

  1. מאחר וסיכויי התובענה העיקרית הינם נמוכים ולא התקיים תנאי מרכזי למתן הסעד הזמני, דהיינו - מאזן הנוחות הצביע על כך שנזקי מתן הסעד צפויים לעלות על הנזקים שייגרמו במידה והוא יינתן,  דין הבקשה להידחות.
  2. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א)   הבקשה נדחית.

עמוד הקודם1...910
11עמוד הבא
Skip to content