יוסף לוי
יוסף לוי היה מנהלן של שתי החברות – נפטא ישראל ונפטא קונגו.
חתימתו על ההסכם, הייתה במסגרת תפקידו כמנהל שתי החברות.
יוסף לוי אמנם לא הביא לידיעת התובעת, כי הוא פועל כשליח של נפטא ישראל, אולם לא הייתה כל מניעה מצד התובעת לעיין במסמכי חברת נפטא קונגו המתנהלים אצל רשם החברות, על מנת ללמוד את הדבר. נוכח היקף העסקה שנעשתה, הייתי אף מצפה שכך יעשה, כשם שנעשה עת הוגשה התביעה.
אם הייתה עושה כן התובעת, הייתה גם למדה לדעת כי נפטא קונגו הינה בשליטה מלאה של נפטא ישראל.
אוסיף ואומר, כי גם קשה לי להאמין שפלאטו שרון ודוד שלטון, אשר עסקו, בין השאר, בעסקי נפט, לא ידעו מי עומד מאחורי נפטא קונגו.
--- סוף עמוד 10 ---
לא שוכנעתי – כטענת התובעת - כי יוסף לוי ניהל עמה מו"מ בחוסר תום לב ו/או כי התנהלותו במהלך קיום ההסכם הייתה התנהלות שלא בתום לב שגרמה לסיכול החוזה.
שוכנעתי כי יוסף לוי, עשה במסגרת תפקידו לקידום וניצול זיכיונות הנפט וכפועל יוצא לביצועו של ההסכם.
דא עקא, שבניגוד למצופה, התברר לנתבעים, כי אין כדאיות כלכלית מסחרית בהמשך החיפושים ובהפקת הנפט הקיים, למרות ההשקעה הכספית הגבוה אשר כבר הושקעה.
אני דוחה את הניסיון להטיל אחריות על יוסף לוי, על כי לא גילה לתובעת כי אין לנפטא קונגו את ההון המאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה. כאמור, מאחורי נפטא קונגו, עמדה נפטא ישראל, אשר בידיה היה החוסן הכלכלי לבצע את חיפושי הנפט והפקתו, אם היו מגיעות הנתבעות למסקנה, כי יש כדאיות כלכלית בכך.
זאת ועוד, בעת שנחתם ההסכם, שני הצדדים היו משוכנעים, כי מדובר בזיכיונות כלכליים. הא ראייה שהתמורה הכספית על פי ההסכם אשר נוסח על ידי התובעת, התבטאה באחוזים מהתפוקה. אם הייתה מתממשת הציפייה של הצדדים, יש להניח, שמצבה הכלכלי של נפטא קונגו היה שונה לחלוטין. קריסתה הכלכלית של נפטא קונגו נבעה מכשלון הפרויקטים בקונגו ביניהם הזיכיונות נשוא ההסכם הנדון.
כפועל יוצא, אני דוחה את התביעה האישית כנגד יוסף לוי.
- חיובי ההסכם מיום 18/3/1999
בהסכם מיום 18/3/1999 נאמר:
"א.נ.
הנדון: זיכיונות הנפט מרין 3 וטלפיה
במדף היבשה של הרפובליקה של קונגו
בעקבות קשרינו עם הממשל של הרפובליקה של קונגו הרינו מציעים לכם כלהלן:
- אנו נדאג שעד לא יאוחר מ 120 יום מחתימת הסכם זה יתפרסמו בספר החוקים של רפובליקה של קונגו (כאמור בסעיף 17.1 של החוזה
--- סוף עמוד 11 ---