| בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו | |
| ת"א 1030-04 INC FINANCE HENWOOD נ' נפטא קונגו בע"מ ואח' | |
| בפני | כב' השופט יהודה פרגו – שופט בכיר | |
| התובעת התו | INC FINANCE HENWOOD על-ידי עו"ד זאב הולנדר ועו"ד תמר צלר | |
| נגד | ||
| נתבעים | 1.נפטא קונגו בע"מ על-ידי עו"ד דפנה קליין ועו"ד זוהר לנדן 2.נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ 3.יוסי לוי על-ידי עו"ד דוד פורמוביץ ועו"ד פישלר | |
| פסק דין |
- פתח דבר
בפני תביעה כספית שעניינה בזיכיונות לחיפוש והפקת נפט בקונגו.
התובעת, כפי שהיא מעידה על עצמה, עוסקת, בין היתר, בהשקעות ובייזום פרויקטים.
הנתבעת 1 (להלן: "נפטא קונגו") הייתה חברה בע"מ אשר עסקה בחיפושי נפט בקונגו.
מנהלה של חברת נפטא קונגו הוא יוסף לוי (הנתבע 3).
ביום 14/12/96 חתמה נפטא קונגו על זיכרון דברים עם ממשלת קונגו, לחיפוש והפקת נפט בקונגו באזורי טיליפיה ומרין 3.
בהתאם לזכרון הדברים, התחייבה נפטא קונגו לשלם לממשלת קונגו עבור קבלת זיכיונות אלו את הסך של 1.2 מליון דולר, בנוסף לאחוזים מסויימים מהפקת הנפט. (נספח ג' לתצהיר לוי).
ביום 22/1/1997 חתמה נפטא קונגו על חוזים לחלוקת תפוקה והסכמי תפעול משותף עם ממשלת קונגו באשר לזיכיונות נפט אלו.
ביום 4/4/1997 חתמו נשיא הרפובליקה ושר האוצר והאנרגיה של קונגו על הצהרת אישור של ההסכמים (נספח ה' לתצהיר לוי).
בחודש יוני 1997, העבירה נפטא קונגו את הסך של 1.2 לממשלת קונגו על-ידי הפקדת סכום זה בבנק בשווייץ.
במועד זה, שילמה נפטא קונגו לחברת " LEVDAN", סכום של 300,000 $ עמלת תיווך עבור הסדרת הזיכיונות מול ממשלת קונגו (ראה נספח ג' לתצהיר לוי).
--- סוף עמוד 3 ---
לציין, כי בשטחי טילפיה ומרין 3 הייתה חברה נוספת - "חברת אקויטל" - אשר היו לה זיכיונות בשטחים אלו.
בחודש ספטמבר 1997 מכרה חברת "אקויטל" את זיכיונותיה בטלפיה ומרין 3 לחברת "ישראמקו אינק"חברה בשליטת "נפטא ישראל חברה לנפט בע"מ" ("נפטא ישראל") שמניותיה נסחרות בנאסד"ק.
יוסף לוי היה האחראי על פעילות הנפט והגז של "ישראמקו אינק" (סעיפים 6, 25 לתצהיר לוי).
כפועל יוצא, היה יוסף לוי "המוציא והמביא" מטעם שתי החברות – נפטא קונגו וישראמקו אינק.
בשלהי שנת 1997 פרצה מלחמת אזרחים בקונגו. התמנו נשיא חדש וממשלה חדשה.
הממשלה החדשה, לא הכירה בזיכיונות אותן קיבלה נפטא קונגו, מהממשלה הקודמת. שר הנפט הודיע לנפטא קונגו, כי זכויותיה/זיכיונותיה לא נרשמו; וכי התשלום עבור קבלת הזיכיונות – 1.2 מליון דולר אשר הופקדו בבנק בשווייץ - לא הגיעו ליעדם. כפועל יוצא, זיכיונות נפטא קונגו לא נרשמו כדין, והיא לא הייתה יכולה להתחיל את פעילותה בקונגו.
יוסף לוי – מנכ"ל נפטא ישראל ונפטא קונגו – פנה לפלאטו שרון, וביקש את עזרתו.
לאחר תקופת מה, הודיע פלאטו שרון ליוסף לוי כי יש בכוחו לגרום לכך שהרישיונות יאושרו על-ידי הממשלה החדשה. קשריו של פלאטו שרון, באותה עת, עם ממשלת קונגו היו קשרים הדוקים.
פלאטו שרון פעל בנדון, באמצעות התובעת - חברת HENWOOD FINANCE INC (חברה מפנמה) (להלן: "HENWOOD" ו/או "התובעת").
פלאטו שרון הוא הבעלים של 100% ממניות HENWOOD.
בתאריך 18/3/1999 או בסמוך למועד זה, נחתם הסכם בין התובעת לבין נפטא קונגו המבטא את התשלום עבור הסדרת זיכיונות נפט בקונגו (להלן: "ההסכם").
ביום 15/6/1999, הוענקו לנפטא קונגו הזיכיונות/הרישיונות הדרושים לחיפוש והפקה של נפט במרין 3 ולהפקת נפט בטילפיה (נספחים ט', י' לתצהיר פלאטו שרון).
--- סוף עמוד 4 ---
זיכיונות אלו הוענקו/חודשו לאחר טיפולו של פלאטו שרון בנדון.
מייד לאחר קבלת הזיכיון החלה נפטא קונגו בפעילות לניצול הזיכיונות.
דא עקא, שבשלב מסויים החליטה נפטא קונגו לחדול מפעילות זו. לטענתה, בשל העדר כדאיות כלכלית.
פניות חוזרות ונשנות של ממשלת קונגו לנפטא קונגו להמשיך ולמלא את התחייבותם על פי הזיכיונות שהוענקו להם, לא נענו.
ביום 17/3/2003 הודיע שר הנפט של קונגו לחברת נפטא קונגו על ביטול זיכיונותיהם בשל אי עמידה בהתחייבויותיהם בניצול הזיכיונות.
כפועל יוצא, והיות ונפטא קונגו לא הפיקה נפט למרות הזיכיונות שהוענקו לה, לא קיבלה התובעת את שכר טרחתה בהסדרת נושא הזיכיונות, באשר שכר הטרחה, כפי המופיע בהסכם, הינו פונקציה של כמות הנפט המופקת.
- כתבי הטענות
לטענת התובעת - נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ (להלן: "נפטא ישראל") אחראית למעשיה של נפטא קונגו, אשר ניהלה את הפעילות בקונגו, כשלוחה של נפטא ישראל; וכי יוסף לוי - מנהל שתי החברות - חב חבות אישית, עת הציג בפני התובעת מצגי שווא, בדבר יכולתה וכוונתה של נפטא קונגו לעמוד בהתחייבויותיה.
לטענת התובעת, משהפרה נפטא קונגו את התחייבויותיה להפיק נפט מזכיון טילפיה וכאשר לא ניצלה את זכיון מרין 3 , עליה לשלם לתובעת את המגיע לה על פי ההסכם מיום 18/3/1999. קרי, את העמלה המשוערת, שהיא אמורה הייתה לקבל, באם הייתה נפטא קונגו מממשת את הזיכיונות.
לחילופין, טוענת התובעת, כי הנתבעים התעשרו שלא כדין על חשבונה בכך שקיבלו ממנה שירותים ועבודה ולא שילמו עבורם, ועל כן זכאית התובעת לשכר ראוי המבטא את פעילותה והוצאותיה.
לטענת הנתבעים התמורה לה הייתה זכאית התובעת הייתה תלויה בהצלחת הקידוח והפקת נפט. משלא הופק נפט, התובעת אינה זכאית לקבל דבר.
--- סוף עמוד 5 ---
לטענתם, יוסף לוי הבהיר היטב לפלאטו שרון טרם חתימת ההסכם, כי נפטא קונגו לא תשלם עמלה כלשהי שאינה נגזרת מהפקת נפט בפועל. לכשהתגלה במבחני ההפקה שבוצעו בקידוח טלפיה, כי אין באיזור נפט בכמות מסחרית, היות ואיזור טילפיה חסום במערכת שברים שאינה מאפשרת לנפט להגיע לקידוח; החליטה נפטא קונגו, כי אין כדאיות כלכלית להמשיך ולחפש נפט ולנצל את הזיכיונות.
לטענת הנתבעים, אין לתובעת עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 – נפטא ישראל – בהיותה אישיות משפטית נפרדת ושונה מנפטא קונגו הצד להסכם עם התובעת; כך גם לא ניתן להטיל אחריות אישית על יוסף לוי כמנהלנפטא קונגו בהיעדר כל עילת תביעה אישית נגדו.
- הצדדים להסכם וחבותם
נפטא קונגו ונפטא ישראל
ההסכם מיום 18/3/1999 נחתם בין HENWOOD FINANCE INC לבין נפטא קונגו בע"מ.
בעלי המניות בנפטא קונגו הם:
* נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ – 999 מניות רגילות.
* נ.מ.א משאבי אנרגיה בע"מ 1 מניה, חברה שבשליטתה.
כתובתה של נפטא קונגו: רחוב הגרניט 8 פתח תקווה אצל נפטא חברה ישראלית בע"מ.
מנהליה של נפטא קונגו : יעקב מימון ויוסף לוי.
(ראה נספח א' לכתב התביעה).
יוסף לוי, הוא גם מנהלה של נפטא ישראל.
בתצהירו כתב יוסף לוי:
"6. נפטא התאגדה בשנת 1956 כחברת בת ממשלתית וניירות הערך שלה נרשמו למסחר בבורסה בתל-אביב בחודש יוני 1989.
ממועד היווסדה פועלת נפטא בעיקר בתחום הנפט והגז.
הנני מכהן בתפקידי כמנכ"ל נפטא החל משנת 1988".
--- סוף עמוד 6 ---
"2. הנני מנכ"ל נפטא ובמועדים הרלבנטיים לתביעה כיהנתי גם כמנכ"ל נפטא קונגו, שהייתה באותה עת חברה בבעלות ובשליטה מלאה של נפטא.
הנני עושה תצהירי זה מטעם נפטא, נפטא קונגו ומטעמי".
...
"63. ... נפטא קונגו מונתה לשמש מפעיל ומנהלת העסקה המשותפת של נפטא ישראל ואקויטל. אדגיש כי אין כל פסול בדבר וכך נוהגות כל חברות הנפט בפעילותן בזיכיונות ברחבי העולם".
בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן נטען:
"3. נתבעת 1 (להלן – "נפטא קונגו") הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, בשליטת נתבעת 2 (להלן – "נפטא ישראל") ועסקה בחיפושי נפט בקונגו, כזרועה הארוכה ושלוחתה של נפטא ישראל. העתק מתדפיס רשם החב רות, רצ"ב לכתב התביעה ומסומן "א".
(ההדגשות שלי - י.פ.)
בכתב ההגנה אישרה נפטא קונגו את הנאמר:
"בהתייחס לסע' 3 לכתב התביעה המתוקן:
א. מוכחשת הטענה כי הנתבעת מצויה בשליטת הנתבעת מס' 2, אף כי במועדים הרלוונטיים לעובדות הנטענות על-ידי התובעת, אכן זה היה המצב.
ב. למען הבהרת התמונה – בעלי הזכויות היו השותפות לעסקה, והנתבעת לא הייתה ביניהן, כאשר הנתבעת היא ה- "operator" – "המפעיל", של פעילות החיפושים והקידוח.
מבנה עסקי זה מקובל בענף חיפושי הנפט וקידוחי הנפט.
ג. הנתבעת מודה כי הייתה במעמד של שלוח, ובמעמד זה בלבד.
(ההדגשות שלי – י.פ)
--- סוף עמוד 7 ---
להזכיר, מנהל שתי החברות – נפטא ישראל ונפטא קונגו הוא יוסף לוי אשר גם הגיש תצהיר מטעם שתי החברות. בתצהירו לא סתר או התכחש לנאמר בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן וסעיף 37 לכתב ההגנה. כך גם לא עשה בעת שהעיד בביהמ"ש.
תמיכה לנאמר ניתן גם למצוא בביאורים לדו"חות הכספיים של "נפטא" חברה ישראלית בע"מ וחברות מאוחדות שלה (נספח ל"ג, ל"ד לתצהיר של פלאטו שרון).
המסקנות העולות מכל האמור:
למרות שנפטא קונגו ונפטא ישראל הן בעלות אישיות משפטית נפרדת, נפטא קונגו, הייתה חברה בשליטתה המלאה של נפטא ישראל אשר הקימה והפעילה אותה, לצורך קבלת זיכיונות לחיפוש והפקת נפט בקונגו. יש לראותן, לצורך העניין, כגוף אחד הפועל להגשמת מטרה זו, כאשר נפטא קונגו מופעלת על-ידי נפטא ישראל ומקבלת הוראות ממנה בכל אשר היא עושה, כאשר יוסף לוי, הוא מנהלן של שתי החברות ומדבר בפה אחדבשם שתיהן. כך גם עשה בתצהיר אותו הוא הגיש לבית המשפט,מטעם שתי החברות.
לא בכדי, כאשר כשלה נפטא קונגו בחיפושי הנפט בקונגו, מטרה שלשמה הוקמה על-ידי נפטא ישראל, היא נכנסה לקשיים כלכליים והתפרקה.
בהחלטה מיום 3/5/07, נאמר בין השאר על-ידי ביהמ"ש המחוזי – כב' השופטת ורדה אלשייך:
"עולה לכאורה מסקנה ברורה, כי החברה המשיבה (נפטא קונגו – י.פ) חסרת נכסים ופעילות ואין לה התנגדות לבקשת הפירוק...".
עסקינן באחד המקרים המובהקים בו יש ל"הרים את המסך" ולייחס לנפטא ישראל, את כל שנעשה על ידי נפטא קונגו שגם מימנה את הפעילות שנעשתה, כפי שהדבר עולה מהביאורים לדוחות הכספיים.
ברע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מושב שיתופי מולדת, פד"י נא(1), 61 עת נדונו סוגיות "הרמת המסך" ו-"שליחות" בין חברות ב"אשכול חברות", מצטט כב' השופט ת. אור, את הדברים אותם פרסם מ' בן יאיר במאמר "הרמת מסך באשכול חברות" קובץ הרצאות במשפט אזרחי, בעמ' 42477:
"ואמנם, בן-יאיר עומד במאמרו הנ"ל על כך שהמסקנה בדבר התקיימותם של יחסי שליחות בין חברה אם לבין חברה בת באשכול חברות מעוגנת בנתונים עובדתיים שונים, ובהם השאלות מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת; האם החברה האם היא המוח המפעיל
--- סוף עמוד 8 ---
של העסק; האם רווחי העסק של החברה הבת מופקים ממומחיותה ומשיקול דעתה של החברה האם; האם החברה האם שולטת בעסקיה של החברה הבת; האם החברה האם היא בעלת יכולת החלטה לגבי הונה של החברה הבת; והאם שליטתה של החברה האם בחברה הבת היא אפקטיבית ומתמדת.
באופן דומה, גם הרמת מסך מותנית בקיומם של יסודות עובדתיים מסוימים – קיומה של יחידה כלכלית אחת, זהות בבעלי המניות והמנהלים בתאגידים השונים ושליטה מלאה של החברה האם בחברה הבת כדי שלילת רצונה העצמי של החברה הבת... המבחן הוא האם החברה הבת מהווה מכשיר או צינור לפעולותיה של החברה האם...? גם כאן נדרשת מעצם טיבם של יסודות אלה הנחה של תשתית עובדתית מפורטת לעניין היחס בין התאגידים העומדים לדיון".
(ראה גם ת"א (ים) 2063/00 רו"ח איתן השחר מפרק עמותה הפועל ירושלים – כדורסל נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, [פורסם בנבו] תק- מח 2009 (1), 5038.
כל שנאמר יפה לענייננו:
- נפטא ישראל בעלת מלוא המניות בנפטא קונגו; והיא זו שמינתה את יוסף לוי, מנהל נפטא ישראל, גם כמנהל נפטא קונגו.
- נפטא ישראל היא "המוח" שהפעיל את נפטא קונגו ואת חיפושי הנפט בקונגו.
- השיקולים הכלכליים והעסקיים וכל אשר עשתה נפטא קונגו, לרבות החלטותיה היו בשליטה בלעדית ומוחלטת של נפטא ישראל, כדי שלילת רצונה העצמי של נפטא קונגו שהייתה למעשה עושה דברה של נפטאישראל וידה הארוכה.
ללמדך כי ההסכם מיום 18/3/1999 אומנם נחתם פורמלית על-ידי נפטא קונגו, אולם, כדברי יוסף לוי, הדבר נעשה בהוראתה של נפטא ישראל במסגרת התפקיד שהוטל על נפטא קונגו לשמש המפעילה ומנהלת העסקה המשותפת של נפטא ישראל ואקויטל.
בעניינו חל הדין שקדם לחוק החברות.
--- סוף עמוד 9 ---
התוצאה לא הייתה שונה גם לאור סעיף 6 ("הרמת מסך") לחוק החברות תשכ"ט 1999, אשר נכנס לתוקף ביום 1/2/2000 לאחר ההסכם מיום 18/3/1999.
כפועל יוצא נפטא ישראל חבה על פי הסכם זה ביחד ולחוד עם נפטא קונגו אם מכוח אחריותה הישירה מדין "הרמת המסך" ואם מכוח חוק השליחות תשכ"ה-1965.
"דין השליחות
- שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השלוח".
......
- לא ידע הצד השלישי בשעת הפעולה על קיומה של השליחות, או לא ידע על זהותו של השולח, תחייב פעולת השלוח את השולח והשלוח יחד ולחוד ותזכה את השלוח בלבד".
בחודש אוקטובר 2000, מכרה נפטא ישראל את זכויותיה לחברה אחרת בקבוצת "אשכול החברות" – לחנ"ל חברת הנפט לישראל בע"מ - שמניותיה והשליטה המלאה בה, היא של נפטא ישראל. אין בכך כדי לשחרר את נפטא קונגו ונפטא ישראל מאחריותם על פי ההסכם. נפטא קונגו גם לא התכחשה לאחריותה על פי ההסכם.
יוסף לוי
יוסף לוי היה מנהלן של שתי החברות – נפטא ישראל ונפטא קונגו.
חתימתו על ההסכם, הייתה במסגרת תפקידו כמנהל שתי החברות.
יוסף לוי אמנם לא הביא לידיעת התובעת, כי הוא פועל כשליח של נפטא ישראל, אולם לא הייתה כל מניעה מצד התובעת לעיין במסמכי חברת נפטא קונגו המתנהלים אצל רשם החברות, על מנת ללמוד את הדבר. נוכח היקף העסקה שנעשתה, הייתי אף מצפה שכך יעשה, כשם שנעשה עת הוגשה התביעה.
אם הייתה עושה כן התובעת, הייתה גם למדה לדעת כי נפטא קונגו הינה בשליטה מלאה של נפטא ישראל.
אוסיף ואומר, כי גם קשה לי להאמין שפלאטו שרון ודוד שלטון, אשר עסקו, בין השאר, בעסקי נפט, לא ידעו מי עומד מאחורי נפטא קונגו.
--- סוף עמוד 10 ---
לא שוכנעתי – כטענת התובעת - כי יוסף לוי ניהל עמה מו"מ בחוסר תום לב ו/או כי התנהלותו במהלך קיום ההסכם הייתה התנהלות שלא בתום לב שגרמה לסיכול החוזה.
שוכנעתי כי יוסף לוי, עשה במסגרת תפקידו לקידום וניצול זיכיונות הנפט וכפועל יוצא לביצועו של ההסכם.
דא עקא, שבניגוד למצופה, התברר לנתבעים, כי אין כדאיות כלכלית מסחרית בהמשך החיפושים ובהפקת הנפט הקיים, למרות ההשקעה הכספית הגבוה אשר כבר הושקעה.
אני דוחה את הניסיון להטיל אחריות על יוסף לוי, על כי לא גילה לתובעת כי אין לנפטא קונגו את ההון המאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה. כאמור, מאחורי נפטא קונגו, עמדה נפטא ישראל, אשר בידיה היה החוסן הכלכלי לבצע את חיפושי הנפט והפקתו, אם היו מגיעות הנתבעות למסקנה, כי יש כדאיות כלכלית בכך.
זאת ועוד, בעת שנחתם ההסכם, שני הצדדים היו משוכנעים, כי מדובר בזיכיונות כלכליים. הא ראייה שהתמורה הכספית על פי ההסכם אשר נוסח על ידי התובעת, התבטאה באחוזים מהתפוקה. אם הייתה מתממשת הציפייה של הצדדים, יש להניח, שמצבה הכלכלי של נפטא קונגו היה שונה לחלוטין. קריסתה הכלכלית של נפטא קונגו נבעה מכשלון הפרויקטים בקונגו ביניהם הזיכיונות נשוא ההסכם הנדון.
כפועל יוצא, אני דוחה את התביעה האישית כנגד יוסף לוי.
- חיובי ההסכם מיום 18/3/1999
בהסכם מיום 18/3/1999 נאמר:
"א.נ.
הנדון: זיכיונות הנפט מרין 3 וטלפיה
במדף היבשה של הרפובליקה של קונגו
בעקבות קשרינו עם הממשל של הרפובליקה של קונגו הרינו מציעים לכם כלהלן:
- אנו נדאג שעד לא יאוחר מ 120 יום מחתימת הסכם זה יתפרסמו בספר החוקים של רפובליקה של קונגו (כאמור בסעיף 17.1 של החוזה
--- סוף עמוד 11 ---
חלוקת התפוקה שחתמה חברתכם עם ממשלה קונגו מיום 22.1.97), החוקים שיאשרו את חוזי חלוקת התפוקה (CPP) מיום 22.1.97 ולגבי זיכיון מרין 3 וזיכיון טילפיה ויכנסו לתוקפם שני הצווים (DECRETS) מיום 4.4.97 המאשרים את הסכמי חלוקת התפוקה הנ"ל ויירשמו בספר החוקים של קונגו.
כל הוצאותינו מפעילתנו, כגון נסיעות נציגנו, הוצאות וכו' יהיו על אחריותנו ועל חשבוננו.
- נמציא לכם אישור חוקי בכתב ממשרד הנפט של קונגו שהסכמי חלוקת התפוקה הנ"ל הינם בתוקף, וכי הינם ההסכמים היחידים המחייבים החלים בין חברתם לבין ממשלת קונגו.
אין מחלוקת כי סעיפים אלו התמלאו.
--- סוף עמוד 12 ---
ביום 5/7/1999 התקבל אישור מממשלת קונגו – מנכ"ל הנפט – המופנה למנכ"ל חברת נפטא קונגו:
"מנכ"ל