איתן הצהיר כי חברת פזית ערכה בדיקה עם חברת פלינר, ממנה עלה שגם לחברת פלינר אין ביטוח נפרד לשלט שנתלה מטעמה "וזה ככל הנראה מכוסה במסגרת הביטוח של הפרויקט כולו" (בסעיף 84 לתצהירו).
- בן עטר הצהיר כי בשיחה עם יונתן, הסביר לו "כי קודם יוסדר ענין תכנית השינויים, כפי שמחייב ההסכם את פזית, אשר מעכבת את טופס 4 ולאחר מכן יוכלו פזית ויצחק להעלות דרישות ובקשות שהינן מחוץ להתחייבות החוזית של פלינר" (בסעיף 96).
עוד הצהיר שביום 22.6.15, לאחר שחברת פזית חתמה על תכנית השינויים, נשלחה אליה בקשה להסדרת הביטוח והשיפוי בעניין השלט, בהתאם להנחיות יועץ הביטוח של חברת פלינר (בסעיף 99 לתצהירו).
בן עטר הצהיר כי מכתבה של חברת פלינר לא נענה, וכי חברת פזית לא הסבה את תשומת ליבה לנטען על ידי יועץ הביטוח שלה, "אז ניתן היה לקשר בין יועצי הביטוח, כפי שנעשה דרך קבע, ולהגיע לפוליסה מוסכמת" (בסעיף 101 לתצהירו).
בן עטר העיד בחקירתו הנגדית כי חברת פלינר אחראית לכל מה שקורה בתחום המגרש, ולפיכך העלתה את הדרישות בעניין ביטוח תליית השלט, כיוון ש"אם יקרה נזק לבניין ברכוש או בנפש מישהו צריך לשאת בכך" (פרוט' הדיון, מעמ' 89 ש' 27 ועד עמ' 90 ש' 4).
עוד העיד, כי השלט שנתלה על ידי חברת פלינר היה מבוטח במסגרת הביטוח שיש לה על הבניין, אולם היא ביקשה מחברת פזית שתבצע ביטוח בנפרד משום שלא רצתה לקחת על עצמה את הנזק הנוסף אם ייגרם (פרוט' הדיון, בעמ' 90 ש' 24-17). יחד עם זאת, העיד כך (שם, בש' 29-25):
"החלטנו להקשות על פזית. כן. לא בציניות. היינו בשלב שלא התכוונו לסייע אבל לבצע את מה שהבטחנו בתנאים שהם הגיונים, לא ניסינו למצוא דברים מתחת לאדמה".
ייתכן שהדרישה לחתימה על תכנית השינויים כתנאי לתליית השלט לא היתה במקומה, גם אם היא נדרשה לצורך קבלת טופס 4. אולם, אין צורך להכריע בכך, שעה שחברת פזית חתמה על התכנית וממילא עניין זה לא עיכב את תליית השלט.
--- סוף עמוד 53 ---
הדרישה לעריכת ביטוח ולחתימה על כתב שיפוי לא נענתה על ידי חברת פזית, בשל קשיים בהם נתקלה מול חברות הביטוח. אך, חברת פזית לא הראתה כי פנתה בעניין זה לחברת פלינר, וביקשה ממנה לסייע, שאז ייתכן שעניין זה היה נפתר והצדדים היו מגיעים להסכמות בעניין. לפיכך, אין צורך להכריע האם דרישה זו הינה דרישה סבירה, שכן לא שוכנעתי שחברת פזית עשתה כל שביכולתה כדי להביא לתליית השלט.