- הנה כי כן, משנדחתה בקשת המערערת לסעד הצהרתי בדבר קיומם של יחסי עבודה טרם 1.4.95 נדחתה גם תביעתה להצהיר כי הינה עובדת "דור א" בהתאם להגדרתו של עובד ותיק בסעיף 2 להסכם הקיבוצי משנת 2005, שנחתם בהקשר למעבר עובדים מרשות הדואר למשיבה, וכן תביעתה לזכויות כספיות בדמות הפרשי שכר, תנאים סוציאליים על בסיס הוותק כעובדת שלטענתה אמור היה להצטבר בגין תקופה זו. על פסק דין זה הוגש הערעור בפנינו.
המסגרת המשפטית
- סעיף 46 לחוק הדואר בנוסחו המקורי קבע כך:
"(א) הרשות רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר או מחלקי דואר.
(ב) היחסים שבין הרשות ובין סוכני הדואר ומחלקי הדואר לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד".
פרשנותו של סעיף זה נבחנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע (ארצי) נו/3-13 שלמה נקש - מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פד"ע לג 18 (1997)) ובהמשך בבג"ץ 6194/97 נקש – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(5) 433 (1999) (להלן: ענין נקש). בית המשפט העליון קבע כי סעיף 46 נועד להסמיך את רשות הדואר לבצע את תפקידה באמצעות מחלקי דואר שאינם עובדים, ואולם "לא נמצא לי ולו רמז קל לכוח-על שניתן לה, כביכול, להפוך 'עובד' ל'לא-עובד'... השאלה אם מחלק דואר פלוני הוא מעובדי הרשות או שמא אין הוא מעובדי הרשות מחייבת בדיקה נוספת... הכול על פי משפט העבודה המורה אותנו מי הוא 'עובד' ומי הוא שאין הוא 'עובד'...". בעניין נקש נקבע כי חרף הכסות של חוזה קבלנות שנתנו הצדדים ליחסים הרי שמבחינה נורמטיבית יחסיהם היו יחסיהם יחסי עובד ומעסיק.
- במהלך ההתדיינות בעניין נקש תוקן סעיף 46 לחוק במסגרת חוק רשות הדואר (תיקון מס' 6), התשנ"ד-1993 (ס"ח 1444 התשנ"ד 39), ובנוסחו העדכני כיום הוא קובע כך:
"(א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד.
(ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר ועניין, כיחסי עובד ומעביד".
להשלמת הרקע הנורמטיבי נציין כי ביום 26.9.16 – וזאת לאחר מתן פסק הדין נשוא ערעור זה – ניתן פסק הדין בע"ע 34362-11-15 שלמי – חברת דואר ישראל בע"מ [פורסם בנבו] (26.9.16) (להלן: ענין שלמי), ושם פורש סעיף 46(ב) לחוק המתוקן. וכך נאמר שם על ידי חברתי השופטת דוידוב מוטולה: