תקפות המשכנתא שניתנה להגין
18. ביום 10.12.98 נחתם הסכם בין החייב, שמואל בנו, ומר הגין (נספח יג' להמרצת הפתיחה), בו ניתנה להגין משכנתא על הזכויות הרשומות על שם שמואל בחלקה 105 וכן כלולה בהסכם התחייבות להימנע מלעשות עסקאות בנכס. על סמך ההסכם נרשמה ביום
--- סוף עמוד 28 ---
13.12.98 במרשם המקרקעין משכנתא לטובת הגין, וביום 20.12.98 נרשמה גם הערת אזהרה בדבר ההתחייבות להימנע מלעשות עסקה. הסכום המובטח הוא 1,455,650 ₪ (נספח יד' להמרצת הפתיחה). אין חולק כי הגין הוא נושה של החייב, וכי המשכנתא ניתנה להבטחת חוב החייב כלפיו. ביום 28.12.98 הגיש הגין בקשה למימוש משכנתא בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. ביום 4.3.99 מונה עורך דין שמשון אלבק ככונס נכסים על זכויות שמואל בנכס. הנאמן ושמואל הגישו בקשות לביטול המשכנתא, הדיון בבקשות אלה אוחד, והחלטה בהם נדחתה עד למתן פסק דין בתיק זה.
המחלוקת בין הצדדים הינה בעיקרה משפטית והיא נוגעת לשאלת היחס בין סעיף 96 לסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. סעיף 96 לפקודה עוסק בביטול הענקות שנעשו על ידי פושט הרגל, וסעיף 98 עוסק בביטול של פעולה שיש בה משום העדפת נושים שבוצעה על ידי פושט הרגל. מטבע הדברים, הסעיפים קובעים תנאים שונים, והשאלה היא מה הדין שיחול במקרה שלפנינו והאם יכולה להיות חפיפה ביניהם.
היחס בין סעיף 96 לסעיף 98
19. גדר המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה האם הענקה לנושה תידון על פי סעיף 98 בלבד, או שמא הענקה לנושה יכולה בנסיבות מסוימות להיות נידונה גם על פי סעיף 96. לטענת הנאמן, אין מניעה כי תתקיים חפיפה בין סעיפים 96 ו- 98. העובדה כי אירוע מסוים, בו הייתה הענקת זכות כלכלית לנושה בתקופת שלושת החודשים שלפני פשיטת הרגל, נכנס בגדרי סעיף 98, אינה מוציאה אותו מתחולתסעיף 96 לפקודה. הנאמן מוסיף וטוען כי הרציונלים שבבסיס הסעיפים הם שונים, ובעוד סעיף 96 מתרכז בתוצאות פעולת ההענקה מבחינת מסת הנכסים העומדת לרשות הנושים, מבלי לייחס חשיבות כלשהי לשאלת מקבל הנכס, סעיף 98 מתמקד בעקרון השוויון בין הנושים, ולצורך תחולתו נדרש כי המקבל יהיה נושה דווקא. השאלה איזה מן הסעיפים חל על נסיבותיה של עסקה נתונה מוכרעת על פי
--- סוף עמוד 29 ---
התכליות העומדות בבסיסם, ולא על דרך של הבחנה טכנית על פי זהות הצד השני לעסקה. הכונס הרשמי מצטרף לעמדת הנאמן.
לטענת הגין, קבלת פרשנותו של הנאמן משמעה איון מוחלט של סעיף 98, היות ולעולם יעשה שימוש רק במבחני סעיף 96 שהינם רחבים ומקלים מאלה שבסעיף 98. לשון סעיף 96 מדברת במפורש רק על הענקה, שהינה במהותה, פעולה של מתנה. מעבר לכך, ישנו הבדל רעיוני בין הסעיפים. בעוד שבהענקה, קטנה מסת הנכסים העומדת לחלוקה בין הנושים, הרי שבהעדפה לא היה שינוי במסת הנכסים הכוללת של פושט הרגל, והשינוי היחיד שנוצר הוא החלוקה הפנימית בין הנושים. לכן, בעוד סעיף 96 נועד למנוע הברחת נכסים, תכליתו של סעיף 98 הינה לשמר את עיקרון השוויון בין הנושים. פרעון חובות אמיתיים מהווה פעילות כלכלית רצויה ואין להגבילה אלא בנסיבות מאד מוגדרות ומתוחמות הקבועות בסעיף. סעיף 96 עוסק רק בהשבה של נכסים שהעברתם לא שימשה להקטנת מסת החובות. לפיכך, קיימים רק שני מצבים בהם תהיה תחולה לסעיף 96 במקרה של העברה לנושה: האחד, אם ההעברה בוצעה ללא גריעה בחוב. השני, העברת נכס בשווי העולה על החוב, ואז היתרה העודפת הינה הענקה.