הנשיא ברק היה אמנם בדעת מיעוט בפסק דין ביטון הנ"ל, אך המחלוקת לא נגעה למהות החוזה למראית עין אלא לשאלה האם במקרה הספציפי חל סעיף 13 או סעיף 30 לחוק החוזים העוסק באי חוקיות ואינו מניח חוזה נסתר אחר שניתן לקיימו. עניין זה נדון בע"א 442/81 אונה (רוחמה) גרומט נ' יוסף סרוסי ואח', פ"ד לו (4) 214, עמ' 219-220. בית המשפט קבע כי במקרה בו קיים זכרון דברים (בנוסף להסכם שהינו למראית עין) המשקף את כוונתם האמיתית של הצדדים, בוודאי שאין קושי להחיל את סעיף 13 הנותן תוקף לעסקה הנסתרת האמיתית בין הצדדים. ההסכם הראשון, שבחוקיותו אין פגם, מבטא נכון את מה שהוסכם בין הצדדים, ואילו ההסכם השני אינו משקף את ההסכמה שהושגה ונועד למטרה, שאינה קשורה לביצוע העיסקה. בית המשפט ציין שם, כי מדובר במקרה מובהק של עשיית חוזה למראית עין, השונה בפרטים חשובים ממה שהוסכם בין הצדדים, ושנועד למטרה, שאין לה כל קשר עם ביצוע העיסקה בין בעלי הדין. הסכם זה הוא בטל על-פי הוראת סעיף 13, ואין סיבה שלא לבצע את העיסקה האמיתית (שם, שם).
--- סוף עמוד 27 ---
בע"א 6295/95 סוליקה בוחסירה ואח' נ' רות בוחסירה ו-3 אח', פ"ד נ (1) 259, 262-263, נקבע כי ניתן ללמוד על כוונתם האמיתית של הצדדים בנסיבות העניין, על פי מכלול הראיות, כולל ראיות נסיבתיות והתנהגות הצדדים, אשר יהיה בה ללמד איך התייחסו הצדדים עצמם לזכויות והחובות אשר נקבעו בחוזה.
17. במקרה שלפנינו, לגבי העסקה עם מייסי, קיים זכרון דברים המשקף נכונה את רצון הצדדים, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהודאות החייב וכפי שהוא בא לידי ביטוי בנסיבות האחרות. טענת החייב לפיה זכרון הדברים אינו משקף את המצב לאשורו נדחתה לעיל. באשר לזכויותיה של צביה, הרי שאין לך "עסקה" אמיתית יותר מהצוואה בה הורישה צביה את זכויותיה לחייב, ואפילו לדידו של החייב כפי שהם הובאו לעיל, הוא סבר שיהיה קל יותר להעביר את הזכויות בהתאם לצוואה מאשר על פי הסכמי הרכישה.
לאור האמור אני קובע כי הסכמי הרכישה הינם חוזים למראית עין, אולם על פי דוקטרינת ה"סימולציה היחסית" וקיומן של התחייבויות נסתרות אותן היה בכוונת הצדדים לבצע, יש לקיים את החוזים האמיתיים לפיהם, החייב הוא הרוכש ולא בנו שמואל. הכוונה הזו באה לידי ביטוי גם במסמכים הנוספים – זכרון הדִבורים והצוואה.
משכך, הזכויות בחלקה 105 הרשומות על שם שמואל, והזכויות בחלקות 242 ו- 166 הרשומות על שם צביה מייסון וצבי מוסאיוף, הן זכויות של החייב.