(לעניין זה ר' גם ש' לוין וא' גרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שניה, תשס"א – 2000) (להלן: "לוין וגרוניס"), עמ' 309).
ובאשר לביטול העדפות נאמר:
"סעיף 98 לפקודה, הדן בביטול העדפות, שונה מביטול הענקות בכך שעניינו עוסק במצב בו חייב, שאינו יכול לפרוע את חובו, עושה
--- סוף עמוד 32 ---
עיסקה ברכושו זמן מוגדר לפני הכרזתו כפושט רגל במגמה לתת עדיפות לנושה פלוני על פני נושים אחרים. לענין זה, אין די בעצם קיומה של העדפה במישור האובייקטיבי אלא צריך שההעברה תלווה בכוונה להעדיף נושה מסוים... הוכחה העדפה כזו, רואים את מעשה ההעברה כמעשה מירמה וניתן לבטל את העיסקה כהעדפה פסולה. וכך, לכוונה לתת עדיפות לנושה נקשרת חזקה סטטוטורית של מרמה" (שם, בעמ' 940).
21. האם ההבדל בין הסעיפים מחייב את המסקנה כי הענקה לנושה תיבחן בהכרח במסגרת סעיף 98, או שמא ניתן לבחון את ביטול ההענקה גם במסגרת סעיף 96? אם התשובה לכך חיובית, בידי המבקש ביטול ההענקה עומדות שתי דרכים: סעיף 96 או 98 ובידו לבחור ביניהן בהתאם לנסיבות המקרה. כך למשל, סעיף 98 דורש כוונה להעדיף נושה, ובהיעדר הוכחה לכוונה, ניתן לבטל את ההענקה במסגרת סעיף 96, אשר אינו דורש כוונת העדפה. בעניינו, פעולת ההענקה (הסכם המשכנתא) לא בוצעה במסגרת תקופת שלושת החודשים הקצובה בסעיף 98. והשאלה העולה היא האם ניתן לבחון את ביטול ההענקה במסגרת סעיף 96, הקוצב תקופה של שנתיים (ולעיתים אף עשר) בין מועד ההענקה למועד פשיטת הרגל.
בבש"א (ת"א) 22753/04 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פורסם באתר נבו), נדונה השאלה האם שעבוד זכויות לטובת נושים מהווה הענקה בטלה או העדפת מירמה. נקבע כי הרציונלים שביסוד הסעיפים שונים בתכלית, וסעיף 98 מהווה הסדר ספציפי הנוגע להעדפת נושים על פני נושים אחרים, ועל כן בנסיבות אלו לא יחול ההסדר הכללי של סעיף 96. דעה דומה הובעה בת.א. 2309/90 (ת"א) יצחק לב, עו"ד נאמן בפשיטת רגל על נכס נ' דוד שני (פושט הרגל), דינים מחוזי כו(9) 298, פסקה 4. לטענת הנאמן, פסק הדין בעניין לב בוטל בערעור. הנאמן מסכים כי פסק הדין בוטל מנימוקים שאינם נוגעים לפקודת פשיטת הרגל, אך לדידו, ברור שמשמעות הביטול היא שפסק הדין הינו כעת חסר
--- סוף עמוד 33 ---
תוקף וניתן לראות בו לכל היותר הבעת דעה. נכון הדבר, כי לא ניתן להסתמך על פסק דין זה כמקור להלכה, אך ניתן לראות בו חיזוק לגישה פרשנית מסוימת.