- לאור הלכות אלה, במקרים לא מעטים, כמו במקרה דנא, בקשה של בעל דין למחיקת ההליך מתבססת על הטענה שמדובר במחלוקת הטעונה בירור עובדתי נרחב ושמיעת עדויות. ואכן, ככל שבירור ההליך מחייב הכרעה מורכבת בין גרסאות עובדתיות סותרות, בקשה למתן הוראות עשויה להוות מסגרת בלתי הולמת לליבון הסוגייה. עם זאת, על מנת להכריע בשאלה האם אכן מדובר במקרה סבוך מבחינה עובדתית, אשר בירורו כבקשה למתן הוראות יפגע בחלק מבעלי הדין באופן בלתי-מידתי, על בית המשפט להשוות בין העמדות הנוגדות של בעלי הדין. לאור זאת, נקבע כי אין להסתפק בבקשה לסילוק על הסף ולהעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה, אלא יש להציג לבית המשפט את גרסתם העובדתית של שני הצדדים כשהיא נתמכת בתצהיר מפורט. כאשר עומדות בפני בית המשפט גרסותיהם העובדתיות של בעלי הדין, יש באפשרותו לבחון את הסוגיות השנויות במחלוקת כמו גם לקדם פתרונות מהותיים ודיוניים מורכבים, למשל פשרה (ראו, עניין שרידב, פיסקאות 9-8; רע"א 8460/12 יצחקי נ' אלקלעי [פורסם בנבו] פיסקה 5 (31.1.2013); עניין רוטמן, פיסקה 4; השוו, רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג [פורסם בנבו] פיסקאות 9-6 (5.2.2007)).
- בענייננו, הגישו בעלות השליטה את בקשתן לסילוק על הסף ללא תשובה לבקשה למתן הוראות לגופה. אומנם, המפרקים וכונס הנכסים הרשמי לא השיגו על כך בתשובתם לבקשה לסילוק על הסף. אולם, מאחר שלבחירה במסלול הדיוני הראוי יש השלכות מעבר לעניינם של בעלי הדין בהליך הספציפי, יש מקום שערכאת הערעור תיזקק לטענות בנושא זה. נראה כי בהעדר תצהיר המפרט את טענותיהן העובדתיות של בעלות השליטה ביחס לבקשה למתן הוראות לגופה, לא עמדה בפני בית המשפט התשתית העובדתית הנדרשת על מנת לאמץ את בקשתן כפי שנעשה. לאור זאת, סבורני כי שגה בית המשפט בקובעו, על סמך החומר שעמד בפניו, כי הנושא אינו מתאים לבירור בדרך של בקשה למתן הוראות. לגופו של עניין, עולה כי המחלוקת העובדתית לה טוענות בעלות השליטה לא נוגעת לעצם קיומה של התחייבות להעברת הכספים, אלא לפרשנותה של התחייבות זו כהתחייבות בלתי מותנית לאור הנסיבות. נראה כי אין מניעה לברר מחלוקת זו, המתבססת על פרשנות משפטית של החוזה ונסיבות כריתתו, בדרך של בקשה למתן הוראות. מה גם שבעלות השליטה לא הגיבו לגופו של עניין. בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין אי העברת הכספים לקריסת החברות וקביעת היקף הנזק שנגרם, יש לבחון את טענותיהם העובדתיות של הצדדים כדי לקבוע את היקף הבירור העובדתי שיידרש להכרעה במחלוקת. ככל שייקבע שהופרה התחייבות בלתי מותנית מטעם בעלות השליטה להעברת הכספים, יוכלו המפרקים להגיש בקשה נוספת למתן הוראות לקביעת הקשר הסיבתי ושיעור הנזק, ובעלות השליטה יוכלו להעלות טענותיהן בכל הנוגע למסלול הדיוני הראוי לבירור שאלות אלה.
- לפיכך, אנו מורים על קבלת הערעור באופן חלקי, כך שהתיק יוחזר לבית המשפט של פירוק אשר ידון בגדר הבקשה למתן הוראות בשאלה האם הפרו בעלות השליטה את התחייבותן להעביר לחברת הבת 20 מיליון ש"ח. במסגרת זו יש לאפשר לבעלות השליטה להגיש כתב תשובה המגובה בתצהיר שיתייחס לטענות לגופן. כתב התשובה יוגש תוך 60 ימים מהיום. באם יוכרע שבעלות השליטה הפרו את התחייבותן, יוכלו הצדדים לטעון לגבי השאלה האם יש מקום לדון בקשר הסיבתי בין הפרת ההתחייבות לבין הנזק ובשיעור הנזק, במסגרת בקשה למתן הוראות. כלומר, המפרקים יוכלו לבקש שסוגיות אלה של קשר סיבתי ושיעור הנזק יתבררו בגדרה של בקשה נוספת למתן הוראות ואילו בעלות השליטה יוכלו לטעון שזו אינה המסגרת הדיונית המתאימה. החלטנו על הפיצול האמור, בין היתר מאחר שהמפרקים לא העלו בבית משפט קמא את הטענה שהציגו בפנינו.
- החלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 24.12.2013 תעמוד על כנה עד להחלטה אחרת, כך שלא תיעשה כל דיספוזיציה בפיקדונותיהן של בעלות השליטה. ההתחייבות העצמית והערבות שהופקדה מטעם המפרקים יעמדו על כנן.