ב. בראשית הדרך, הגישה התובעת "ערעור על החלטת מינהל הגמלאות" במשרד האוצר, שהופנה כנגד החשב הכללי במשרד האוצר. במסגרת הערעור, פירטה התובעת טענותיה כנגד פרישתה מרצון וההליך שקדם לה, עתרה כי תבוטל פרישתה מרצון, וכן עתרה כי יוענקו לה הטבות פרישה שונות, לרבות דרגה. הצדדים סברו, כי בכל הנוגע לתביעה למתן דרגה – יש לבררה כערעור על החלטת הממונה על תשלום הגמלאות במשרד האוצר; וכי באשר ליתר הסעדים – יש לבררם במסגרת תביעה בנפרד.
ג. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 08.06.14, הודיע ב"כ הממונה על הגמלאות במשרד האוצר, כי החליט להיעתר לבקשת התובעת, לקבוע את דרגתה בהתאם לדרישתה, ולהעמידה על דרגה 7; וכן הצהיר כי החישוב בעניין זה יעשה רטרואקטיבית מיום הפרישה. בכך, התייתר הדיון בערעור על החלטת הממונה על הגמלאות.
באותו מעמד, הבהירה התובעת כי היא עומדת על יתר רכיבי התביעה, ובפרט כי היא עותרת לשוב לעבודתה עד לגיל פרישה. הצדדים הסכימו להידבר ביניהם על מנת לסיים את הסכסוך בהסכמה, ולעדכן את בית הדין בהתאם. בית הדין הורה, כי היה והצדדים לא יגיעו להסכמות שייתרו את הדיון, יהא על התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, חלף הערעור.
ד. מקץ למעלה מחודש וחצי לאחר הדיון המוקדם האמור, מסרה התובעת הודעת עדכון, בדבר המשא-ומתן שהתנהל בין הצדדים (מנקודת ראותה בלבד). באותה הודעה נכתב, כי הנתבעת הסכימה להחזירה לעבודה ולבטל את פרישתה מרצון. אולם, לפי אותה הודעה, הנתבעת עמדה על כך, שהתובעת תחזיר את מלוא
--- סוף עמוד 4 ---
הסכומים שקיבלה כפנסיה במהלך השנה החולפת, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התשלום שתקבל התובעת בעד שנה זו. בהתאם לטענות התובעת באותה הודעה, עמדה זו של הנתבעת היוותה מכשול בפניה להסכים לפשרה, בשים לב למצבה הכלכלי ולכך שהתייצבה לעבודה (לטענתה) משך כל שנת הלימודים שלאחר אישור פרישתה. התובעת הבהירה, כי בנסיבות אלו, וככל שהנתבעת לא תביע הסכמתה לשלם לתובעת שכר עבודה עבור שנת הלימודים החולפת, ולו באופן אשר יבטא נכונה את מעורבותה ב"גרם הנזק", לא יהיה מנוס מהמשך ניהול התיק, באופן אשר ישאיר על כנו את הרכיב הכספי בלבד, ובמקרה כזה התובעת תבקש לתקן את תביעתה ולכמתה.
ה. בסופו של יום, המשא ומתן בין הצדדים לא צלח. בהתאם, התיר בית הדין לתובעת להגיש כתב תביעה חלף הערעור. ביום 01.10.14 הגישה התובעת כתב תביעה.
- נפרט להלן את תמצית טענותיה העיקריות של התובעת בכתב התביעה –
א. התובעת טענה, כי בכל הנוגע לנושא הפרישה, הנתבעת נהגה כלפיה בחוסר תום לב, בהפליה, ו"בניגוד לכל דין", בכל אחד מאלו -