- יחד עם זאת, למקרה שטעיתי בעניין זה, אתייחס גם לרכיב השני הנדרש לביסוס העוולה והוא רכיב החשש להטעייה. בהתאם לפסק הדין בפרשת "עיתון משפחה" הנ"ל, הרי שיש לבחון את מבחן המראה והצליל, סוג הטובין וחוג הלקוחות.
עיון בתמונות המוצר ה"מקורי" והמוצר ה"מזוייף" מעלה כי אכן קיים חשש להטעיית הלקוחות, שכן קיים דמיון רב בין המוצרים, והמומחה נשאל על ידי בעניין זה במהלך חקירתו הנגדית:
"ש. לשאלת בית המשפט, נניח שמשהו שרואה בכל יום עשרות ומאות אלפים של מוצר כזה גם הוא היה טועה?
ת. אני באמת לא יודע, וזה מאוד קשה להגיד דבר כזה, אבל הרבה פעמים מבחן העין הוא כזה אבל מנסיוננו, "הזיכרון הבלתי מושלם של הצרכן" כאשר הצרכן רואה מוצר ואין לו עניין השוואתי מול העיניים קשה מאוד להבחין שלא מדובר במוצר המקורי."
מכאן, שמתקיים היסוד השני, ולפיו קיים חשש להטעיית הצרכנים בשל הדמיון הרב בין שני המוצרים.
הפרת חוק זכויות יוצרים
- בעניין זה יש לומר, כי התובעת לא השכילה להראות שיש בידיה זכויות יוצרים כלשהן, להבדיל מסימן רשום, ודי בכך כדי לדחות כל טענה שלה בהקשר זה.
פגיעה במוניטין
- כאמור בסעיף 40 לעיל, התובעת לא הוכיחה דבר קיומו של מוניטין, ועל-כן יש לדחות את טענותיה בעניין זה. לכך יש להוסיף, כי לא הובאה כל ראייה, אף לא בתצהירו של מר סאלם, בדבר הפגיעה הנטענת במוניטין.
בהקשר זה יש לומר, כי בתצהירו של מר סאלם (ראה סעיפים 15 - 17), נטען כי המשקה המזוייף הוא רעיל, אך האמור בעניין זה בתצהירו לא נתמך בחוות דעת כלשהי, והוא נשאל על כך בחקירתו הנגדית, והשיב בעניין זה כך:
"ש. בדקת את המוצר מבחינת התכולה שלו או שעל סמך האריזה החלטת שמדובר במוצר מזוייף?
ת. על סמך האריזה החלטתי שהמוצר מזוייף ועל סמך בדיקת מעבדה המוצר התגלה כרעיל.
ש. אתה בדקת את 100 הגביעים שסומנו כח.נ.?
ת. לא, לא בדקנו את כל ה 100 אלא 1 בלבד.
ש. מהמוצרים של ח.נ.?
ת. אני חושב ששלחנו לבדיקה ויש לנו אפילו תעודה.
ש. אתה יכול להראות לי את התעודה, כי אליי לא הגיע התעודה בגילוי המסמכים?
ת. לפי מיטב זכרוני אנחנו כן בדקנו, וחוץ מזה שנבדקו עוד עשרות אחרות אבל בקשר לח.נ. ספציפית אני זוכר ששלחנו לבדיקה."
ככל שבוצעה בדיקה כאמור, הרי שלא הובאה ראייה בפני בעניין זה, ואשר טעונה חוות דעת כדין, ועל כן אני דוחה את הטענה.