- שאלה נוספת – שאלת-פירושו של חוזה – היא מה משמיעה התּניה הזו בנסיבותיו העובדתיות של המקרה. שכן, התובעת עזבה את המקרקעין כשנה וחצי מיום שהחלה תקופת-השכירות, כלומר בתווך בין "שנת שכירות אחת בלבד" לבין "פינוי לאחר שנתיים" – לשון התּניה. נהיר כי לפי תכליתה נועדה התּניה הזו ליצור זיקה בין משך-היכולת ליהנות מן ההשקעות לבין שיעור-ההחזר במקרה של קטיעת-היכולת הזו קודם זמנה. אין אחיזה למסקנה כי הצדדים התכוונו לעקם את הרעיון הזה כך שיתאים לתבנית של שנות-שכירות מלאות, שהרי אך נהיר כי הפרה איננה מתרחשת בהכרח בדיוק בתום שנה עגולה אחת, שנתיים או שלוש. נהיר מן המוסכם, עוד, כי ככל שההחְזקה במושכר ממושכת יותר כך גדֵלה, באורח לא ליניארי, מידת-ההנאה מן ההשקעות. לאמור, ככל שההפרה מתרחשת מאוחר יותר כך יצטמצם, בטור הנדסי, החזר-ההשקעות המוסכם. היות שההפרה, היינו קטיעתה של תקופת-השכירות ופינויה של התובעת מן הנכס, אירעה לאחר 18 חודשים, מוליך חישוב על-פי העקרונות הללו לקביעה כי בתום-התקופה הזו זכאית הייתה התובעת להחזר של כ-37 אחוזים מסכום-השקעותיה.
מהו הפיצוי הזה, אם לא פיצוי מוסכם? מהי אותה תניה, אם לא תניה בדבר-פיצוי מוסכם בראש-הנזק של אובדן-הנאה מהשקעות? אמת, אם אשוב אל מכתבה הנזכר של באת-הכוח, זהו פיצוי אשר הוסכם כי תקבל התובעת, בראש זה של נזק, "אם מסיבה כלשהי יפר המשכיר את החוזה ולא יאפשר לשוכר לממש את תקופות האופציה". על מנת לדעת מהו ערכו של הפיצוי המוסכם בראש-הנזק הזה נדרש אתה לדעת מהו סכומן הכולל של ההשקעות, שהשקיעה התובעת במושכר. 37 אחוזים מן הסכום הזה הוא ערכו של הפיצוי המוסכם בגין אובדן-ההנאה מן ההשקעות עקב הפרה.
- ראשונה הניחה התובעת לפניו של בית-המשפט בנדון את חוות-דעתו של מהנדס אזרחי מטעמה, מר מיכאל קרבצ'יק. מבלי להטיל ספק במומחיותו של עֵד זה, תהיתי מה יתרון יוכל להימצא לתובעת בהעדתו. לפי האמור בחוות-דעתו שמיום 17.10.2010, נתבקש המומחה "לחוות את דעת[ו] המקצועית בנוגע לעלויות ההשקעה וההתאמה של המבנה [המושכר] לחנוּת כפי שהיא במצבה היום". דא עקא כי כל העבודות, המפורטות בחוות-דעתו של המומחה, אינן מן הסוג שעשויה הייתה התובעת לבצע בעצמה, שלא בעזרתם של בעלי-מקצוע בשכר וממילא בלא שבידיה קבלות או חשבוניות-מס להציג. כך הוא, גם, בכל הנוגע לחומרים או למוצרים שסופקו ובאו עליהן תעודות-משלוח.