מיד כשהתקבלה ההצעה החדשה של ברלה להשלמת הפרויקט בהודעת הדואר האלקטרוני מיום 4.3.2013, הודיע עו"ד מנדה למר רייטר כי אין בכוונת אתרוג להמשיך את ההתקשרות בתנאים שהוצעו. אתרוג עותרת להורות על אכיפת ההסכם כך שברלה תשלים את הפרויקט ואת עריכת התוכנה בהתאם לאומד דעת הצדדים ובהתאם להסכם ההתקשרות. לחלופין, ובאם ייקבע כי לא ניתן לאכוף את הסכם, מבוקש להורות כי ההסכם בטל ו/או מבוטל בגין התנהלותה הטרום חוזית של ברלה, להורות כי ברלה הפרה את הסכם ההתקשרות, שהיא חבה בהשבה חוזית של תשלומים ששילמה אתרוג- סך של 9,000 ₪, כי ברלה חבה בפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין הפרת ההסכם ו/או בגין התנהלותה הטרום חוזית של הנתבעת, תשלום בגין 200 שעות עבודה שאתרוג הקדישה עבור הפרויקט, 250 ₪ לשעה וסה"כ 50,000 ₪, שלום בגין נזקים שנגרמו לתובעת בגין אי השלמת הפרויקט, לרבות אובדן הכנסה, אובדן והגדלת שעות העבודה בגין ביצוע חישובים ידניים שהתוכנה אמורה הייתה לבצע, סה"כ נזקים בשיעור 500,000 ₪.
כתב הגנה שכנגד
- ברלה, שמכחישה את התביעה שכנגד שהוגשה נגדה, טוענת שאתרוג הפרה בגסות ובבוטות התחייבויות תשלום שנטלה על עצמה בהסכם להזמנת שירותי תוכנה מברלה וכדי לתרץ את התנהלותה הנלוזה המציאה יש מאין טענות מופרכות בדבר "הטעיות" "מצגי שווא'/ ו"מרמה" - וזאת מתוך ניסיון נואש להמשיך ולהתחמק מחיוביה. לטענתה, התביעה שכנגד, אינה מגלה כל עילה כנגדה ומהווה מסכת כזבים חסרי ביסוס עובדתי ומשפטי.
- טוענת ברלה שאתרוג פנתה אליה כדי שתפתח עבורה מערכת מבוססת תוכנה לייעוץ פיננסי אשר אתרוג התכוונה לעשות בה שימוש בתחום עיסוקה - בענף הביטוח והפיננסים. בחודש דצמבר 2012 התקשרו הצדדים בהסכם עבודה לביצוע הפרויקט, אשר הסדיר התחייבויות הצדדים בקשר לפרויקט, לרבות זהות מנהל העבודה מטעם ברלה, תנאי ומועדי התשלום. בהסכם נקבע שגובה התשלום ייגזר על פי שעות עבודה שהושקעו בפועל ועל בסיס התמחור השעתי המצוין בהסכם. טוענת ברלה, שאין כל בסיס לטענת אתרוג, לפיה הצדדים הסכימו מראש כי עלות הפרויקט תהיה 100,000 ₪ וטענה זו עומדת בסתירה להסכם ולמסמכים נוספים שצורפו.
- בהתאם להסכם ברלה החלה לעבוד על פיתוח התוכנה. כבר בסמוך לתחילת העבודה, התברר כי מנהל אתרוג, מר אבי מנדה מתערב באופן תדיר בעבודתם המקצועית של אנשי הפיתוח חרף היעדר מומחיותו בתחום ומערים קשיים ומפריע לתהליך העבודה. מר מנדה עודכן לכל אורך התהליך באופן שוטף בעניין התקדמות הפרויקט ואופן ניצול השעות, וכאמור לא אחת ולא שתיים התערב והביע דעתו. כך, ביום 30.12.2012 שלחה נועה ברונר מייל למר מנדה, אליו צורפו דו"ח שעות ודו"ח התקדמות. מר מנדה אישר בסמוך לאחר מכן את קבלת הדו"חות ועודד את הנתבעת שכנגד להמשיך בביצוע העבודה במייל מיום 30.12.2012 דרש מר מנדה "להשקיע לא יותר מ 50- שעות באפיון והיתר יושקע בפיתוח". בתגובה, ניסתה גב' ברונר להאיר את תשומת ליבו לחשיבות הרבה הטמונה בביצוע נכון של האפיון, שיביא לחסכון בזמן וליצירת תוכנה שעונה על הצרכים כאמור במייל ששלחה לו ביום 31.12.2012 .
- טוענת ברלה שהסכסוך בין הצדדים נובע מסירובה של אתרוג לפרוע את חיוביה עבור שעות העבודה של ברלה, חרף חשבוניות ודוחות שנשלחו לה בזמן אמת, כמפורט בכתב ההגנה. מר מנדה סרב לשלם את דרישות התשלום ובשל ההפרות היסודיות של אתרוג אשר לא עמדה במחויבותה לשלם עבור שעות העבודה שהושקעו לצורך ביצוע הפרויקט, לא היה באפשרות ברלה להשלים את פיתוח התוכנה וההתקשרות בין הצדדים נקטעה. אתרוג אף התעלמה ממכתבי הדרישה שנשלחו אליה ע"י ברלה, טרם פתיחת ההליכים המשפטיים. לטענות אתרוג ל"הטעיות ו"מצגי שווא", טוענת ברלה, שאלה טענות סתמיות, שקריות וחסרות תום לב, ולא הובאה כל ראייה אובייקטיבית שתתמוך בבדיות אלו, שהועלו מתוך אינטרס להתחמק מתשלום.
- לטענת אתרוג, ש"הובטח" לה על ידי ברלה שסך עלות הפרויקט לא יחרוג מ 100,000-₪, טוענת ברלה שזו נסתרת בבירור על ידי המסמכים שצורפו. בהסכם העבודה לא נקבע רף שעות להשלמת הפרויקט וברלה לא התחייבה במסגרתו להשלים את הפרויקט תוך מכסת שעות מסוימת או כי עלות הפרויקט לא תחרוג מסכום כזה או אחר. כך שברלה לא יכלה להפר התחייבות להשלים את הפרויקט תמורת 100,000 ₪ או להציג מצג שווא כי תשלים את הפרויקט עבור סכום זה, כיוון שמעולם לא ניתנה על ידה התחייבות כזו או מצג כזה. בהסכם נקבע שגובה התמורה ייגזר בדיעבד בהתאם לשעות העבודה שיושקעו בפועל ובהתאם לתעריף השעתי הרלבנטי. עבור 250 שעות העבודה הראשונות התחייבה אתרוג לשלם 200 ש"ח לשעת עבודה ואילו מהשעה ה 251- התחייבה לשלם סך של 220 ₪ (לא כולל מע"מ).
- מפרטת ברלה שמהתכתובות שצורפו, עולה כי ברלה אמנם הציעה בשלב מסוים, לאחר שנחתם הסכם העבודה, לעבור לתמחור כולל, זאת מתוך מחווה של רצון טוב ועל מנת לחסוך ככל הניתן חילוקי דעות עם מר מנדה, אך בתנאי שהתשלום הכולל לא יפחת מ- 150,000 ₪ (לא כולל מע"מ) ולא 100.000 ש"ח כפי שנטען על ידי אתרוג. (מייל מיום 4.3.2013 , אשר כתב מר רייטר) ובהמשך, הגישה ברלה לאתרוג גם הצעת מחיר לביצוע הפרויקט בסכום גלובלי של 150,000 ₪ (נספח 5 לתצהירו של מר מנדה התומך בבקשת הרשות להתגונן). ברלה מעולם לא התחייבה להשלים את הפרויקט עבור סכום כולל של 100,000 ₪ והיא אף הציעה לאתרוג להשלים את הפרויקט תמורת סכום גלובלי של 150,000 ₪.
- שני המיילים ששלח מנדה לנעה ברונר, אינם התחייבות של ברלה ועולה מהם שאתרוג התנערה מהתחייבויותיה לשלם לברלה בשל קשיים כספיים ולא בשל מה שלטענתה הינו "הטעיות", "מצגי שווא" ו"מרמה", שהומצאו על ידה לצורך ההליך המשפטי.
לגבי שעות עבודתה וכישוריה של נעה ברונר טוענת ברלה, כי מדובר בפרויקט מורכב בתחום פיתוח תוכנה, שדורש שעות עבודה רבות מאוד, והוא הובל על ידי אנשי המקצוע המיומנים ביותר. ההסכם קובע שעות עבודה רבות כיוון שהצדדים היו מודעים שהפרויקט ידרוש מאות רבות של שעות עבודה, מבלי שיכלו להעריך מראש את כמות השעות המדויקת ושעות העבודה לא חרגו מהסביר. לטענת ברלה, נעה ברונר, כמנהלת אחראית ומקצועית אשר מופקדת על פרויקט מורכב שדורש מאות רבות של שעות עבודה וביצוע משימות מגוונות, נהגה באופן אחראי ומקצועי כאשר נמנעה מלספק תחזית שעות מדויקת בשלב התחלתי, שכן טבעי שעם התקדמות הפרויקט עשוי להתברר כי משימות מסוימות דורשות שעות רבות או קצרות יותר מכפי שהוערך וכן עשויים להתגלות צרכים שלא נלקחו בתחילה בחשבון. ככל שהפרויקט בשלב מתקדם, יותר ניתן לספק תחזית שעות מדויקת ככל האפשר. אין לטעון שמהכתוב במייל עולה חוסר מקצועיות של נעה ברונר, אשר עשתה את מאמצים לקדם את הפרויקט במהירות האפשרית.
- ברלה מציינת כי אתרוג החלה להעלות טענות נגד נועה ברונר רק לאחר שהגישה ברלה את התביעה נגד אתרוג ובתכתובות משבח מר מנדה את עבודתה ומוקיר לה תודה. ( מייל מיום 29.1.2013 נספח 6 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן מטעם אתרוג ומייל מיום 30.12.2012 נספח יי לכתב התביעה של ברלה). ברלה טוענת, שעפ"י ההסכם, על אתרוג היה לשלם לה עבור שעות העבודה על בסיס שוטף ובמקביל לביצוע הפרויקט. אתרוג התעלמה מחשבוניות ומדוחות שעות שנתקבלו אצלה, ובשלב מסוים מר מנדה, אף הודיע כי איננו מתכוון להתייחס לחיובים שנשלחו. לכן, טוענת ברלה, התנהלותה של אתרוג היא הגורם הבלעדי לכך שההתקשרות בין הצדדים הסתיימה |טרם הושלם פיתוח התוכנה, ובמועד שבו הסתיימה ההתקשרות, ברלה הספיקה להשלים חלק העבודה, לרבות שלבי התכנון והאפיון וחלק מכתיבת הקוד. גם העובדה שאתרוג לא פנתה עד היום לצד שלישי על מנת שישלים עבורה את הפיתוח מלמדת כי הסיבה האמיתית לאי התשלום הינו קשייה הכספיים.
- משכך, טוענת ברלה אין בסיס לטענת אתרוג שיש לאכוף על ברלה להשלים את פיתוח התוכנה עבור כ 100,000₪. טוענת ברלה כי גם דרישת אתרוג לפיצויים משוללת יסוד. מי שזכאי לפיצויים הינו הנפגע מהפרת החוזה ולא המפר. דרישת אתרוג ל 50,000 ₪ עבור שעות עבודה של מר מנדה ועובדים אחרים שלטענתה "בוזבזו" על הפרויקט לא ברורה שכם אתרוג היא שאמורה לשלם לברלה לא הובאה כל ראיה של שעות עבודה של אתרוג , או ראייה כי ערך שעת עבודה שלה הינו 250. גם טענתה להפסד הכנסות הינה סתמית.
לטענת ברלה, מר מנדה ו/או מי מטעמו לא הכשירו עובדת בשם מיכל לשם בניית מערכות, מר רייטר מעולם לא אמר למר מנדה שברלה מסוגלת לבצע את הפרויקט משום שמיכל עובדת שלהם וברלה הייתה מסוגלת לבצע את הפרויקט כיוון שהיו ברשותה העובדים בעלי המומחיות הדרושה לכך, ובהם גבי ברונר - מבלי קשר לנוכחותה של מיכל, שכלל לא הייתה מעורבת בפרויקט.
- דו"ח השעות מועבר בדיעבד, לאחר שהשעות כבר הושקעו, ואין צורך באישור ספציפי של השעות מראש. העבודה נעשתה על בסיס שוטף ויום יומי ואילו ברלה הייתה נדרשת לכך - לא היה ביכולתה לקדם במילימטר את הפרויקט. בין הצדדים התקיים דיאלוג מתמשך באשר לאופן ניצול השעות ומר מנדה, עודכן כל העת ביחס לאופן ניצול השעות, הצדדים עמדו כל העת בקשר רציף, דרך הטלפון ו/או בפגישות, ובהזדמנויות אלו קיבל מר מנדה דיווחים מעודכנים על ההתקדמות שנעשית ועל כל דבר רלבנטי אחר.