[נספח 30 לתגובת העירייה]
בסופו של יום, לנוכח האכזבה מיעילות מתקן ה – SmellMeister, הוחלט לפרקו.
כישלון העותרת בניסיונה להביא להפחתת התלונות בגין הריחות מאזור המפעל, לצד לחצם הגובר של תושבי השכונה על העירייה וריכוז תלונות שנמצאו מוצדקות במהלך החודשים אפריל-מאי בשנת 2014, הביאו לזימונה של העותרת לשימוע בעל-פה לפני רשות הרישוי.
כך, ביום 24.06.2014 הוזמנה העותרת לשימוע בטרם תשקול רשות הרישוי אם להגיש כנגדה כתב אישום בגין הפרת תנאי רישיון העסק וכן בטרם תשקול אם לבטלו [נספח 41 לתגובת העירייה]. במסגרת ההזמנה לשימוע הובהר למנהל העותרת מהם תנאי רישיון העסק שהופרו לכאורה וכן מהו מקור הסמכות החוקית של רשות הרישוי באשר "לשלילת רישיון העסק לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר" [שם, סעיפים 7-6 לזימון].
- השימוע שנערך לעותרת ביום 14.07.2014, בנוכחות באי כוחה, הוקלט ותומלל [נספח 42 לתגובת העירייה]. כעולה מתמלול השימוע, בתחילתו הובהרה למנהל העותרת תכלית השימוע – בטרם החלטה להגיש כתב אישום ולבטל את רישיון העסק של העותרת בגין גרימת ריח חזק ובלתי סביר [פר' השימוע עמ' 2].
במהלך השימוע, הציג מנהל העותרת גישה עניינית, לפיה העותרת בחרה לשתף פעולה עם רשות הרישוי, הגם שנשללה על ידי העותרת הטענה לגבי "מטרד ריח חזק". לפיכך, לצורך "שכנות טובה", הודיע מנהל העותרת כי הוחלט "להוסיף מערך מאוד יקר ומאוד גדול שנקרא פלסמה קרה במכון התערובת" [שם, עמ' 3]. אליבא העותרת, מתקן זה, של פלאזמה קרה, הופעל בהצלחה במכון התערובת "אסמי עוז" והנחת העבודה היא שהמתקן שפעל בהצלחה אצל "אסמי עוז" יצלח גרם במפעל העותרת [שם, עמ' 8]. עוד התחייב מנהל העותרת, כי ארובות 6-5 יאוחדו לכדי ארובה אחת, אשר תוגבה בעוד שניים או שלושה מטרים. מנהל העותרת הוסיף כי בתוך 60 ימים אמורה המערכת להתקבל במפעל.
- השימוע שנערך לעותרת היה שימוע בעל-פה, בנוכחות מנהל העותרת ובאי כוחה. זכות הטיעון, היא זכות השימוע, יונקת את חיותה מחובת ההגינות המוטלת, ביתר שאת, על הרשות הציבורית ונגזרת אף מתפיסת הרשות כנאמן הציבור (בג"ץ 3718/04 עיריית חולון נ' משרד הפנים, (פורסם בנבו, 19.06.2007); בג"ץ 4776/03 מלון רג'נסי ירושלים בע"מ נ' פורז, פיסקה 17 (פורסם בנבו, 9.05.2005)].
ודוק - ככל שהפגיעה הצפויה כתוצאה מהחלטת הרשות גדולה יותר, כך מתרחבת זכות הטיעון [בג"ץ 7805/00 אלוני, חברת מועצת עירית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, פ"ד נז(4) 577, 599 (2003); יצחק זמיר, הסמכות המינהלית כרך ב' (תשנ"ו) 813 (להלן – זמיר, הסמכות המינהלית].