"רגיל" בין חברות, אלא חייב במס בשיעור הקבוע בהוראות הפרטניות שבחוק עידוד השקעות הון. במקרה דנן, הדיבידנד שחילקה צאג בשנת 2004, ואשר הופיע בדוח המאוחד של החברות, מהווה חלק מהכנסתה החייבת של טי.אס.דבליו. סכום הדיבידנד שמקורו בהכנסותיה של צאג מהמפעל המאושר שבבעלותה חייב במס בשיעור 15%, לפי סעיף 47(ב)(2)(א) לחוק עידוד השקעות הון.
טענות נוספות שהעלו הצדדים
- המערערות טענו כי דיבידנד 2004 מוסה במסגרת רכישת טי.אס.דבליו על ידי צאג, שהוסדרה מבחינה מיסויית בהסכם מול המשיב מיום 18.12.2005, אך לא הונחה בפני כל ראיה לכך שההסכם האמור אכן כלל את מיסוי דיבידנד 2004.
המערערות טענו כי יש ללמוד מהאופן בו סיווגו בעצמן את הכנסותיו של ימיני מהדיבידנד וסיווג זה נתקבל על ידי המשיב (כאמור, מדיבידנד זה נוכה מס במקור בשיעור 25% כהכנסה רגילה, ולא 15% בהתאם לסעיף 47(ב)(2)(א) לחוק עידוד השקעות הון). גם בטענה זו איני רואה ממש. ייתכן שבשומתו של ימיני נפלה טעות, ברם מר ימיני אינו צד להליך זה, וכמו כן, כידוע, אין חובה על פקיד השומה, ומקל וחומר על בית המשפט, לדבוק בהגדרות ובמונחים שנתנו הנישומים לעסקאות שביצעו (ראו ע"מ (מחוזי חי') 906/07 ברנע נ' פקיד שומה חיפה [פורסם בנבו](23.11.2010).
סוף דבר
- הערעור נדחה והמערערות תמוסנה בהתאם לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא מיום 17.7.2014, כפי שהושלם ביום 9.12.2014.
המערערות תשאנה בהוצאות המשיב בסך של 20,000 ₪.
ש ו פ ט
השופט צ' זילברטל:
אני מסכים.
ש ו פ ט
--- סוף עמוד 21 ---
השופטת ע' ברון:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.
ניתן היום, י"ט באב התשע"ו (23.8.2016).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת