פסקי דין

תא (חי') 12903-05-09 דוד פנחסוב נ' עיזבון המנוח אברהים בן אנטוניוס בולוס ז"ל - חלק 50

07 יוני 2017
הדפסה

--- סוף עמוד  56 ---

מכל מקום נראה כי במקרה דנן הטלתו של העיקול על הפרויקט והסכנות הטמונות בקיומו במשך שנים רבות חייב גילויו לרוכשי הדירות טרם החתימה על חוזי המכר. אי ידוע הרוכשים על קיומו של העיקול שרבץ על הפרויקט תקופה שאינה מבוטלת לפני שנרכשו הדירות מהווה הפרה של חובת הגילוי המוטלת על המוכר על פי דין בנסיבותיו של מקרה זה. "

בסע' 22 של פסה"ד הבהיר ביהמ"ש העליון , אף בהמשך להלכת צוק אור (ע"א 407/89 כי הטלת האחריות על נושאי המשרה לא נעשתה מכוח הרמת מסך – המיוחדת בכלל לבעלי מניות במקרים המתאימים -  אלא מכוח מודל האחריות האישית של נושאי משרה, המאפשר להטיל עליהם אחריות נזיקית אם הם עצמם קיימו יסודות העוולה וגרמו לנזק, בהיות החבות הנזיקית חבות אישית. ביהמ"ש חזר גם כאן על כך שאין להיפרע מן האורגן את חבותה הנזיקית של החברה,  אך מאידך נושא משרה בתאגיד לא יוכל להסתתר מאחורי אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו ביצע הוא עצמו מעשה המנוגד להוראות הדין החלות עליו כלפי אחר. וכך ניתן למשל להטיל אחריות על אורגן של חברה מכוח סע' 12 של חוק החוזים בשל ניהול מו"מ שלא בתום לב.

כפי שצוין בפרשת רינאוי, אף בפסק דין זה  צוין כי ראוי להעדיף את מודל האחריות האישית, על פני מודל הרמת מסך, במקרים בהם רוצים לבחון הטלת אחריות על בעל מניות בחברה, מסיבות של שמירה על עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

מכוח אחריותם האישית לנהל מו"מ בתום לב על ידי גלוי יזום בדבר קיום העיקול, הוטלה אפוא על נושאי המשרה אחריות אישית באותה פרשה.

  1. הרלבנטיות לענייננו ברורה:

ראשית , נושאי המשרה אברהים בולוס ז"ל ונתבע 5 שכיהן כדירקטור בבולוס תיירות והיה מנכ"ל בולוס גד חתומים על הסכם המכר מול התובעים בשם  בולוס תיירות; הסכם אותו ערך עו"ד טויסטר. לטעמי כמי שהיו מודעים היטב להערת האזהרה הרשומה לטובת אינווסטק ולבעייתיות אותה היא מציבה, חובה היתה למנוח ולנתבע 5 לגלות אוזנו של התובע בדבר קיומה. זאת עוד מעבר לחובה המובהקת יותר (אך הקשורה) שלא קוימה, להבטיח את כספי התובעים בבטוחה מתאימה.

אם על עיקול רשום היה צריך לתן גלוי יזום – ועיקול כזכור אינו אלא אמצעי דיוני להבטחת חוב, שהנו חלש יחסית ביחס למקרקעין בהם אין לנושה אינטרס קנייני – הרי שמקל וחומר שעל הערת האזהרה של אינווסטק היה צריך לדווח לרוכשים , בבחינת למצער: לדידי ,  בנסיבות אלה, היה מן הדין לצרף נסח רישום להסכם המכר, שאז ממילא היו הרוכשים נחשפים לתוכן ההערות, הבעייתית שבהם כאמור – זו שלטובת אינווסטק. במצב דברים זה, לו צורף נסח רישום, היה נחשף התובע אף כהדיוט לא מיוצג, לעיקול, למשכנתא הרשומה לטובת כלל, לזו הרשומה לטובת בנק דיסקונט ולהערה לזכות אינווסטק. חזקה שאז לכל הפחות לאור ריבוי ההערות המזדקר לעין, היה פונה ליעוץ משפטי שבלא מאמת ניכר  היה חושף שאין ערך להערת האזהרה לאור הקדימות של הערת אינווסטק (יש לזכור גם כי כלל לא הוציאה סיכום בכתב על ההסכמה להחריג הערות אזהרה רשומות מגדר המשכנתא שלה, כך שגם ענין זה צפוי היה להרתיע התובעים , באין סיכום כתוב , וכל

עמוד הקודם1...4950
51...68עמוד הבא