נספח כ"ג הנו הסכם אף הוא מיום 03/10/01 בין כלל לבין בולוס תיירות.
נספח כ"ד הנו התחייבות של בולוס גד כלפי כלל, שנספח להסכם אחר בין הצדדים מיום 15/04/00. אותו הסכם אחר הנו הסכם אגרת חוב, שהוצאה ב- 15/04/00 ע"י בולוס גד לזכות כלל על מנת להבטיח את התחייבויות בולוס גד כלפי כלל עבור הפוליסות שתנפיק להבטחת כספי הרוכשים בפרויקט פנינת הים.
נספח כ"ה הנו תוספת א' לאותה אגרת חוב, וכן תיקון לאותה אגרת. עפ"י התיקון, אגרת החוב תבטיח גם את פירעון כל חובותיה והתחייבויותיה של בולוס גד לכלל ללא הגבלה בסכום. בתוספת א' לאגרת החוב, התחייבה בולוס גד למשכן לטובת כלל את מקרקעי הפרויקט של פנינת הים, שהנם 4,744 מ"ר מתוך 23,826 מ"ר בגוש 18036 חלקה 17. משכנתא זו נרשמה כזכור לטובת כלל עפ"י שטר משכנתא בדרגה ראשונה שצורף אף הוא כנספח כ"ה לתצהיר התובע, יחד עם התנאים המיוחדים לשטר משכנתא זה.
ד. נספח כ"ו לתצהיר התובע הנו דפי חשבון הפרויקט, ממנו עולה שהפרויקט מתנהל כאמור על שם בולוס גד בע"מ ולא בולוס תיירות. חשבון הפרויקט נוהל כאמור בבנק דיסקונט. התובע מפנה לכך כי מדפי החשבון עולה שמאז הודיעה כלל על החלטתה להפסיק הנפקת הפוליסות בסוף נובמבר 2001, כמעט ולא נכנסו כספים לחשבון הפרויקט, ומכל מקום הכספים ששלמו התובעים לבולוס תיירות כחלק מדמי התמורה – לא הופקדו לחשבון הפרויקט (ענין אחרון זה לא שנוי במחלוקת ; איש לא התיימר לטעון אחרת – י.פ).
--- סוף עמוד 10 ---
זהות הנתבעים ועילות התביעה
- א. הנתבע 1 הנו כאמור עיזבון איברהים בולוס ז"ל (להלן "המנוח") שהיה בעל השליטה העיקרי בבולוס גד ובולוס תיירות. הנתבעים 2- 5, נתבעו כדירקטורים או בעלי שליטה נוספים בחברת בולוס תיירות.
נטען לאחריותו של המנוח כנושא משרה ובעל שליטה. לפיכך ולאור פטירתו, הנתבעים 2 ו- 3 נתבעו לא רק בכובעם כנושאי משרה (טענה לאחריות אישית); אלא אף כיורשיו של המנוח , יחד עם אלמנתו כיורשת נוספת. האלמנה היא שירשה החלק הארי שבעזבון המנוח. זאת לאחר קביעה של ביה"ד הכנסייתי שנרשמה בצו הירושה כי האלמנה בעלים של מחצית מנכסי המנוח, היינו חלוקת המנות שבצו הירושה מתייחסת אך למחצית הנוספת . מאותה מחצית נוספת ירשה האלמנה מנה של 10/12: לאחר פטירת המנוח הוגש כתב תביעת מתוקן שכלל כאמור יורשי המנוח, אך כתב ההגנה המתוקן לא הוגש גם בשם האלמנה. היא לא התגוננה אפוא, אךמאידך, התובעים כשלו מלבקש נגדה פסק דין, ואף לא ברור האם בוצעה מסירה: התובעים לא המציאו אסמכתא למסירה . נתבעים 2-3 ירשו כל אחד 1/12 ממחצית העזבון שעמדה לחלוקה על פי צו הירושה שצורף, היינו 1/24 מכלל נכסי העזבון. אלא שבסיכומים עדכן בא כוח הנתבע 2 כי האחרון נכנס להליך של פש"ר, ומכוח צו הכינוס יש לעכב ההליך נגדו. איש לא חלק, והיוצא שבהיעדר אסמכתת מסירה לאלמנה שלא התגוננה ולא התבקש נגדה פסק דין, יש למחוק התביעה נגדה; ולאור עיכוב ההליכים ביחס לנתבע 2, הרי יש לדון באחריותם של המנוח ושל נתבעים 3, 4 ו 5 כנושאי משרה; כאשר ביחס לנתבע 3 יש לדון גם בשאלת חיובו מכוח היותו אחד מיורשי עזבון המנוח, במידה ותקבע אחריות המנוח כנושא משרה.