"לגישת המשיב, כונס הנכסים חרג מסמכותו כאשר תיקן את כתובת המייל של המשיב שהופיעה בצו, ובכך שינה החלטה שיפוטית ללא סמכות. כפי שנאמר בהחלטתנו מיום 16.11.16, בית הדין מצר על טעות הסופר שנפלה בצו. יחד עם זאת, טעות זו אינה מהווה טעות מהותית ולכן לא גורעת מביצוע תפקידו של כונס הנכסים כראוי וכמצופה. בית הדין קיבל את בקשת טריגו, המציינת את כתובת המייל talmailco@gmail.com, המשיב הבהיר כי אין לו כתובת דואר אלקטרוני אחרת. יתרה מכך, מהדברים שהועלו בחקירות הצדדים, המשיב נתן הסכמתו, הלכה למעשה, לחיפוש בתיבת הדואר האלקטרוני הנכונה שלו, talmailco@gmail.com.
...
למעשה, טוען הכונס כי פירש את הצו על פי מהותו כדי שלא לסכל את מטרתו. אנו נוטים להסכים עם דבריו של הכונס. פנייה לבית הדין יכול ולא הייתה מקבלת מענה מתאים במסגרת הזמן בו היה עליו לבצע את הצו. מה גם, איננו רואים צורך בפנייה כזו מקום בו לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר בטעות סופר, כאשר המשיב עצמו הצהיר בפני הכונס שאין לו תיבת דואר אלקטרוני נוספת ואף לא הביע התנגדותו לביצוע החיפוש בתיבה הנכונה".
- המבקש טוען בבקשתו כי כונס הנכסים חרג מסמכותו עת תיקן צו שיפוטי, ואילו המשיבה טוענת כי טעות הסופר בצו אינה גורעת מביצוע תפקידו של הכונס כראוי וכמצופה. לטעמינו, פעולה זו נוגעת ללב פעולת התפיסה, ולכן טענה לקיומו של פגם כזה צריכה להיבחן בקפידה ובזהירות יתרה. לאחר בחינה זהירה שכזו אנו סבורים כי בנסיבות הענין לא נפל פגם בפעילות הכונס, וזאת מארבעה טעמים מצטברים: ראשית, המדובר בטעות הקלדה שנפלה בנוסח הצו בהיסח דעת גרידא ומבלי שעמדה מאחוריה כוונת מכוון. שנית, תיקונה בידי הכונס נעשה באופן שלא יכול להותיר ספק בדבר נכונותו. התיקון נעשה בתיאום עם המבקש. שלישית, אין בתיקון כדי לפגוע בזכות דיונית או מהותית של המבקש, אלא להביא להגשמת תכלית הצו. רביעית, בשל אילוץ
--- סוף עמוד 17 ---
מעשי, הנובע מסד הזמנים, לא ניתן היה לפנות לבית הדין לקבלת הנחייתו. למעשה, טענתו האמיתית של המבקש היא כי הכונס היה חייב לפעול בהתאם ללשון הצו ובכך לסכל את אפשרות ביצועו. טענה זו מרחיקת לכת, ואין בידינו לקבלה.
(ה)(2) הטענה בדבר מקום שמירת ההעתקים שנתפסו
- בית הדין קמא קבע בצו כי ההעתקים יימסרו למומחה המחשבים לשם עריכת הדו"ח ולאחר מכן הם יישמרו עד להחלטה אחרת בכספת שמורה במשרדו של הכונס. בפועל, בעת מסירת החומרים למומחה המחשבים לצורך ביצוע הצו והכנת הדו"ח התרשם הכונס מהאבטחה הנקוטה אצל מומחה המחשבים, ולכן הותיר את החומרים בכספת זו. במקביל, בקש הכונס כבר ביום 21.9.16 הנחיות מבית הדין באשר למקום החזקת ההעתקים, תוך שהבהיר שאלה מצויים בשלב זה אצל מומחה המחשוב. בית הדין קמא קבע כי פגם זה אינו מצדיק ביטול הצו. וכך נאמר:
"לטעמנו, אין כל פגם בשמירת החומר שנתפס אצל מומחה המחשבים. ראשית, מדובר בחדר מאובטח שלטענת הכונס עצמו הינו שמור יותר מכל כספת במשרדו. שנית, בדיקת החומר הופסקה ולא הושלמה עד היום ועל כן, לכאורה, לא הבשילה העת להעביר את החומר לידי הכונס".
- המבקש טען כי כונס הנכסים חרג מסמכותו עת פעל בניגוד להוראות סעיף 30ד לצו הקובע כי על החומרים שנתפסו להישאר ולהישמר על ידי כונס הנכסים. ואילו, המשיבה טענה כי העברת החומר למומחה המחשבים נעשתה לצורך ביצוע התפקיד, המבקש לא התנגד לכך וממילא כלל לא נפגע אלא להיפך. לטעמינו, אמנם החומר הנתפס היה צריך להימצא בתקופה ראשונית בידי המומחה לצורך עריכת הדו"ח. ואולם הותרתו שם מעוררת קושי. משקבע בית הדין באופן מפורש כי ההעתקים יישמרו (הדעת נותנת שהכוונה לאחר עריכת הדו"ח) בכספת במשרדו של הכונס לא היה מקום לסטות מהחלטה זו ללא קבלת רשות מבית הדין. זאת במיוחד משאין המדובר בסטייה החיונית לקידום תכלית הצו ואין בה דחיפות מיוחדת, שאינה מאפשרת פנייה לבית הדין קמא לשם קבלת רשותו. יחד עם זאת, עוצמת הפגם זה אינה מצדיקה את ביטול הצו, וזאת בהתחשב בכך שאין המדובר בלב פעולת התפיסה אלא במעטפת האופפת אותה; המדובר בפעולה שנעשתה בתום בלב, שכן הכונס העריך כי תנאי האבטחה אצל מומחה המחשבים טובים יותר; החומר ממילא אמור היה להימצא בתקופה ראשונית בידי אצל מומחה המחשבים לצורך
--- סוף עמוד 18 ---