בבקשתו חוזר המבקש על טענתו כי מר ביהם היה מעורב בביצוע הצו, ואילו המשיבה טוענת כי כונס הנכסים לא שיתף יותר אנשים ממה שהותר לו בצו וכי מר ביהם לא לקח חלק פעיל בצו. איננו מוצאים עילה להתערב בקביעתו העובדתית הלכאורית של בית הדין קמא, אשר שמע את העדויות, או במסקנה המשפטית הנגזרה ממנה. משכך, דין טענה זו להידחות.
- טענה נוספת מופנית כנגד נוכחותו של מר רוזן כעד בעת ביצוע הצו. נציין כי בהתאם לתקנה 15 וכן בהתאם לנוסח הצו הרי שביצועו מותנה בנוכחות שני עדים. צו הכינוס בוצע בנוכחות שני שוטרים, מומחה מחשוב, וחוקר פרטי מר רועי רוזן. מר רוזן – אשר מועסק על ידי מר ביהם - נכח כעד. המבקש טען נגד בחירת עד זה, ואולם טענה זו לא נטענה באופן זה בבית הדין קמא, והוא ממילא לא נדרש אליה, כך שאין מקום להעלותה לראשונה במסגרת בקשת רשות ערעור זו.
(ה)(5) הטענה בדבר תפיסת הודעות דואר אלקטרוני ללא קבצים מצורפים –
- המבקש טען כי הכונס הוסמך לתפוס תכתובות דואר אלקטרוני אשר מצורפים לו קבצים, וכי בפועל נתפסו גם תכתובות ללא קבצים. המשיבה טוענת כי סמכות הכונס מכוח סעיף 27ג לצו משתרעת גם על וכל חומר הקשור לטריגו המצויה במחשבו הפרטי של המשיב ...". בית הדין קמא קבע ביחס לטענה זו כך:
"ככל שהופעל שיקול דעת אשר להודעות הדואר האלקטרוני, וככל הנראה שיקול דעת ראוי, אין בבחינת המיילים שאינם עם קבצים מצורפים משום פגיעה מהותית במטרתו של הצו".
--- סוף עמוד 20 ---
על פני הדברים, הסמכות שניתנה לכונס הנכסים בסעיף 27ג מאפשרת תפיסת חומר הנוגע למשיבה אף אם לא צורפו לו קבצים, וככל שהיא קשורה למשיבה. משכך, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי העדר קבצים מצורפים בהכרח מלמד על כך שנפל פגם בעבודת הכונס. בנסיבות הענין נחיצות גילויו של מסמך פרטני תיעשה במסגרת יישום המנגנון הקבועבתקנה 18 לאחר שתינתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו, כפי שאכן קבע בית הדין קמא.
(ה)(6) הטענה לעיכוב חתימת הדו"ח –
- המבקש טען כי אין בתיק בית הדין דו"ח כונס נכסים ערוך וחתום כדין על ידי שני עדים. מתוך העדויות שנשמעו התחוור כי "מומחה המחשבים חתם על הדו"ח וזה הוגש כת/4 ומר רועי רוזן אישר לכונס את הדו"ח באמצעות המייל" כמו כן "הכונס גילה רק במהלך חקירתו כי הדו"ח החתום לא הוגש, שכן בקש מס"כ טריגו להגיש את הדו"ח החתום זה מכבר...". על יסוד אלה קבע בית הדין קמא כי "המשמעות העומדת מאחורי הצורך בחתימה הפורמאלית היא שיש לשים עליה דגש ולא אקט החתימה עצמו. לטעמנו, מקום בו העדים אישרו את הדו"ח במייל חוזר המטרה הושגה". המבקש חוזר על טענתו כי עד היום לא הוגש הדו"ח החתום. המשיבה טענה כי דו"ח חתום על ידי העדים הוא פגם דיוני לא מהותי הניתן לריפוי וממילא לא נגרם למשיב נזק בגין כך. לטעמינו, פגם נטען זה דומה לפגם שנידון בענין זוקו, ואשר סווג כטכני שאינו מצדיק ביטול הצו. וכך נאמר:
"דו"ח הכונסת אמור לכלול את תוצאות הבדיקה ואת חתימת המומחה: דו"ח הכונסת ודו"ח המומחה אמנם כללו את תוצאות הבדיקה אלא שהדו"ח המלא של המומחה הוגש באיחור, בשל כך שלא הספיק להשלימו למועד הגשת דו"ח הכונסת. הגשת הדו"ח באיחור הינה פגם דיוני אלא שבנסיבות העניין פגם זה לא גרם למשיבים כל נזק או שינוי מצבם לרעה. העדר חתימת המומחה על הדו"ח אף היא פגם טכני גרידא הניתן לתיקון בנקל ואין כל יסוד לחשש שהדו"ח שהוגש אינו שלו או לא הוכן על ידו".