- לטעמינו, על פני הדברים, לאור טענות הצדדים ועדות המבקש עצמו, עסקינן במאגר המכיל לכאורה עשרות אלפי שורות נתונים, המפולחות בדרכים שונות, אשר נצברו במשך למעלה מעשור. מעדות המבקש עולה כי המידע היה מוגן על ידי הרשאות שימוש שונות שאפשרו חשיפה למידע בהיקף שונה, וכי לו - בתוקף תפקידו הבכיר - היתה הרשאת שימוש גבוהה (אשר כדוגמתה היו לעובדים ספורים בחברה). המדובר בקביעה עובדתית לכאורית של בית הדין קמא, המושתתת על בחינת העדויות והראיות, ועל פני הדברים אין זהו אחד מאותם המקרים המצדיקים התערבותו של בית דין זה בקביעות עובדתיות לכאוריות אלו. עוד נציין כי המבקש בבקשתו לא פירט את הטעמים הקונקרטיים בגינם מאגר הלקוחות אינו ניחן בתכונות הנדרשות מסוד מסחרי. בהעדר טענה קונקרטית מצד המבקש ביחס לטענות אלה, הרי שבשלב דיוני זה נראה כי התשתית העובדתית הלכאורית בדבר קיומו של סוד מסחרי נותרת על כנה, ואין בנימוקי הבקשה לערערם.
- המבקש מלין כנגד מאגר הלקוחות הפוטנציאליים. לטענתו, המשיבה הפרה את חובת הגילוי ביחס לפרט זה בדיון במעמד צד אחד. טענה זו אין בידי לקבל כיוון שפרט זה מופיע בתצהירו של מר גל פאר שתמך בבקשה במתן צו
--- סוף עמוד 9 ---
במעמד צד אחד (סעיף 1.4.2) וכן נמסר במהלך הדיון במעמד צד אחד (עמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון מיום 13.9.16). מעבר לכך, ניטשה בין הצדדים מחלוקת אם הסוד המסחרי הלכאורי חובק גם את מאגר הלקוחות הפוטנציאליים או שמא הוא מוגבל לכאורה ללקוחות שמימשו את הרכישה. לטעמינו, בשלב זה – ולהבדיל משלב התובענה העיקרית – הכרעה בסוגיה זו אינה הכרחית, ולכן ניתן לדחותה לשלב ההכרעה בתובענה העיקרית. לשם הבהירות המחשבתית נציע לחלק בשלב זה את המידע לשלושה סוגים: הקבוצה הראשונה כוללת מידע המצדיק מתן צו כינוס, היינו מידע נשוא הסוד המסחרי לכאורה; בקבוצה השניה נכלל מידע המכביד על מתן צו הכינוס, כגון מידע אישי הכרוך בפגיעה בפרטיותו של מי שכלפיו מופנה הצו; בקבוצה השלישית – שהיא הרלבנטית לענייננו - נכלל מידע ניטראלי, היינו כזה שאינו מצדיק מתן צו כינוס, אך גם אינו מכביד על נתינתו מקום בו קיימת עילה אחרת לתפיסת מאגר מידע. בענייננו, המידע הנכלל בקבוצה זו מאופיין בכך שמקורו מהמעסיק, ועל כן הוא אינו חסוי מפניו, אף אם אינו מגיע כדי סוד מסחרי. משמעות הדבר היא כי בהינתן ראיות לכאורה לקיומו של סוד מסחרי בחלק ממאגר מידע אזי אין צורך בעת שקילת מתן צו הכינוס להוסיף ולבחון אם כל פרט ופרט במאגר מידע זה – אשר מקורו במעסיק - מהווה אף הוא סוד מסחרי. במילים אחרות, מידע המצוי במאגר שמקורו במעסיק אף אם הוא כשלעצמו אינו מהווה לכאורה סוד מסחרי, המצדיק כשלעצמו הושטת הצו, הרי הוא אינו מכביד על מתן הצו מקום בו קיימת עילה נפרדת לנתינתו ביחס לאותו מאגר. מאגר הלקוחות הפוטנציאליים בא בגדר הקבוצה השלישית, ולכן איננו מוצאים בשלב זה מקום להכריע במחלוקת אם הוא מהווה, כשלעצמו, סוד מסחרי. נבקש להבהיר כי סוגיית סיווגו של מידע זה צפויה להיות משמעותית בתובענה העיקרית, או אז יהא צורך לקבוע באופן סופי ולא לכאורי אם קיים סוד מסחרי וככל שיקבע שקיים סוד כאמור כי אז יעלה הצורך לתחום את היקפו המדויק לצורך קביעת היקף פריסתם של צווים שיפוטים המיועדים להגן עליו. משכך, את ההכרעה בטיבו של מאגר הלקוחות הפוטנציאליים ניתן לדחות לשלב ההכרעה בתובענה העיקרית.