"....פעילותם של מתווכים עסקיים אכן עשויה להיות שונה באופייה ובדרישותיה מפעילותם של מתווכי מקרקעין שעניינם הוסדר בחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המתווכים במקרקעין). שוני אפשרי זה נגזר מן ההבדל המובנה הקיים בין חוזים עסקיים על כל המגוון הרחב והמורכב הכלול בסוג החוזים הזה, ובין חוזי מקרקעין (שאף הם כשלעצמם רבים ומגוונים וכוללים בצד עסקאות שכירות פשוטות גם עסקאות נדל"ן מורכבות ויקרות). כך למשל ובלא להמעיט מערכו של איש, קשה להשוות את המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה בינלאומית למכירת ציוד ביטחוני, עם המיומנויות, היכולות והמשאבים הנדרשים ממתווך בעסקה למכירת שטח קרקע מידי בעליו לקבלן בניין. משכך, יש מידה של צדק בטענת המערערת לפיה ראוי לשרטט הבחנות מתאימות בין סוגי התיווך השונים וכפועל יוצא מכך יתכנו גם הבחנות באשר לתנאים הנוגעים ליחסי מתווך - לקוח בתחום העסקי".
- בצד זאת, וזה החשוב לענייננו, הוסיפה השופטת חיות וציינה כי:
"ניתן ככלל להחיל על כל סוגי התיווך (למעט תיווך מקרקעין עליו חל עתה חוק המתווכים במקרקעין) מתווה-מסגרת כללי לפיו נדרש מתווך להוכיח התקיימותם של שני תנאים עיקריים בתובעו דמי תיווך: (א) קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע (ב) היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה (מתווה דומה נקבע בפסיקתו של בית משפט זה, בעיקר לגבי מתווכים במקרקעין, טרם חקיקת חוק המתווכים במקרקעין, ראו: ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר, פ"ד מח(3) 116, 124-122 (1994) (להלן: עניין מוסקוביץ); ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ, פ"ד נו(1) 842, 848-847 (2001)). אכן, קיומו של חוזה תיווך, מפורש או משתמע, הוא בסיס הכרחי להתהוותם של יחסי התיווך אשר מכוחם זכאי המתווך לעמלה (עניין מוסקוביץ, בעמ' 122); כמו כן, נראה כי בהעדר הסכמה אחרת בחוזה התיווך, עילתם של מתווכים לקבלת עמלה לרבות מתווכים בתחום העסקי, צריכה להיות מבוססת על השגת המטרה שלשמה נקשר חוזה התיווך ולא על העמל המושקע ככזה (ראו והשוו: ע"א 62/77 סוכנות מכוניות לים התיכון נ' קראוס, לא(3) 695, 697 (1977))."
- מכאן מתבקשת המסקנה שבמצב עניינים רגיל היה על התובע, התובע דמי תיווך, הנטל להראות את קיומו של הסכם תיווך, מפורש או משתמע, וכן את היותו הגורם היעיל לקשירת העסקה ואת השגת המטרה שלשמה נקשר הסכם התיווך. עם זאת, בענייננו – כשתביעתו של התובע מבוססת על הסכם, בעל פה ובכתב, שלפיו על הנתבע לשלם לו סכום כולל של מיליון וחצי דולר – ניתן לומר שהתובע הרים את הנטל להוכחת קיומו של הסכם תיווך, ולכאורה גם את הנטל להוכחת העובדה שהוא אכן היה הגורם היעיל בעסקה שבין הנתבע לבין צ'רנוי. הנתבע טען אמנם שהעסקה של רכישת מובילטל, שלשמה התבקשו שירותיו של התובע כמתווך, לא יצאה לפועל ולכן התובע אינו זכאי לתשלום דמי התיווך, אולם כפי שאסביר להלן, לטענה זו של הנתבע אין יסוד מספיק, ומכל מקום ספק אם העניין רלוונטי להכרעה במחלוקת שבפניי.
ההסכם בעל פה
- גרסת התובע היא שההסכם, שנחתם ביום 17.11.00, משקף התחייבות של הנתבע לשלם לתובע את יתרת דמי התיווך, לאחר שכבר שולמו לו במצטבר סכומים המגיעים ל-5.5 מיליון דולר ונותרו 1.5 מיליון דולר. בהקשר הנוכחי יש לבחון את טענות התובע שלפיהן הנתבע התחייב כלפיו, בעל פה, לשלם לו סכום של 7 מיליון דולר. טענות אלה של התובע קיבלו ביטוי בסעיפים 5 ו-17 של תצהיר עדותו בשלב הראשון (ת/1), שם הוא העיד:
"5. בגין השירותים האמורים (תיווך, א"ק) סיכמנו זאבי ואני, כי אהיה זכאי לתמורה, בסך כולל של 7 (שבעה) מיליון דולר ארה"ב.
...
- בהתאם, ובסופו של דבר במהלך שנת 2000 סוכם, כי בגין התיווך שביצעתי לטובת זאבי אקבל מזאבי סך כולל של שבעה מיליון דולר ארה"ב (להלן: "התמורה")".
- בתצהיר עדותו של התובע שהוגש בשלב הנוכחי (ת/21) הוצגה גרסה שונה מעט שלפיה:
"7. הסכם דמי התיווך בכתב (נ/2) היה המשך ישיר להתחייבותו המקורית של זאבי לשלם לי דמי תיווך בגין עסקת המימון שקיבל זאבי ממר צ'רנוי (באמצעות Tenida Anstalt) למימון רכישת מניות בזק (להלן: "עסקת המימון")".
- כפי שהסתבר בחקירתו הנגדית של התובע, עדותו בתצהירו בשלב הראשון (ת/1) בדבר התחייבות בעל פה לשלם לו שבעה מיליון דולר מעוררת קשיים, ואלמלא ההסכם שבכתב (נ/2) היה קושי לקבל את גרסתו של התובע כפי שהוצגה בתצהיר עדותו (ת/1). בעניין זה טען הנתבע שההתחייבות בעל פה המיוחסת הייתה חסרת מסוימות ולכן בלתי ניתנת לאכיפה, ועדותו של התובע לא הבהירה את העניין די הצורך. בחקירתו הנגדית של התובע הוא השיב, יותר מפעם אחת, שהלכה למעשה הוא היה זכאי לדמי תיווך בצורת מניות של בזק. לדבריו, הובטח לו שהוא יקבל 0.6% מן המניות (עמ' 160 וכן 171 לפרוטוקול) כאשר כל אחד מן הצדדים לעסקת המימון, הנתבע וצ'רנוי, ייתן לתובע 0.3% ממניות בזק (עמ' 164 לפרוטוקול). גרסה דומה נשמעה מפי התובע בשלב הראשון של המשפט, עת העיד כי "הוסכם שאני אקבל 0.6%..." (עמ' 14 לפרוטוקול).
- במקום אחר העיד התובע כי את הסכמת הנתבע לשלם לו סכום כסף כדמי תיווך הביא לידיעתו צ'רנוי. בעניין זה העיד התובע (בשלב הראשון של ההליך):
"ש. ובמהלך הפגישה זאבי העלה את רכישת בזק על ידי זאבי, ונקשרה העסקה בין זאבי לצ'רנוי שגובשה בהסכם, והוסכם שאתה תקבל 7 מיליון דולר ?
ת. לא. הוסכם שאני אקבל 0.6 אחוז, הם קנו 6 אחוז, ואני אקבל 0.6
ש. לא 7 מיליון דולר?
ת. הוסכם אחרי כאשר צ'רנוי ישב בלעדי עם עו"ד חפץ וגד זאבי בחיפה, והוא אמר לו למה אתה לא גומר לשלם, הוא הביא לי אז כבר 5.5 מיליון דולר, ושאל את גז זאבי כמה הוא מוכן לתת, זאבי אמר שהוא מוכן לתת 7 מיליון.
ש. מאיפה אתה יודע את זה?
ת. צ'רנוי אמר לי את זה, הוא צלצל ואמר לי אם אני מסכים ל-7 מיליון. כי הוא היה צריך לשלם 9 מיליון, כך הסכמנו, אמרתי לו הבטיחו לי כמעט 10 מיליון, ואני לא מוכן לקחת רק 7, אבל הוא דיבר איתי, ואמר שזה מה שזאבי רוצה לתת, אז הוא הביא לי עוד כסף, זאת אומרת שהיה צריך לשלם עוד מיליון וחצי דולר, חוץ מה-7 ששילם וחתמתי על זה שהוא יתן לי עוד מיליון וחצי בשלב מאוחר יותר. מעולם לא ראיתי את יתר הכסף. היה לנו הסכם חתום ומודפס על ידי גז זאבי. אז חתמתי.
ש. זה לא מה שכתוב בתצהירך. אבל נמשיך. אתה אומר שקיבלת 5.5 מיליון דולר. פעם אחת 2 מיליון ופעם אחת 3.5 מיליון, וזה לפני שהייתה הסכמה על הסכום?
ת. על הסכום הייתה הסכמה, בזק היה אז בסביבות 3.5 מיליארד דולר, הייתי צריך לקבל 3 אחוז זה היה קרוב ל 10 מיליון דולר."
ובשלב הנוכחי של ההליך העיד התובע:
"ש: "עכשיו תראה מה אתה אומר פה עוד, אתה אומר ואני לא מוכן לקחת רק 7 אבל הוא דיבר איתי ואמר שזה מה שזאבי רוצה לתת אז הוא הביא לי עוד כסף זאת אומרת שהוא היה צריך לשלם עוד 1.5 מיליון דולר, חוץ משבע ששילם, זאת אומרת עכשיו אנחנו מדברים על 8.5 מיליון?
ת: לא. מה פתאום.
ש: זה מה שכתוב, זה מה שאתה אמרת.
ת: לא לא לא.
ש: זה לא נכון?
ת: לא. לא. צ'רנוי אמר לי את זה, הוא צלצל ואמר לי אם אני מסכים לשבעה מיליון כי הוא היה צריך לשלם לי תשעה מיליון, כך הסכמנו. או כמעט עשרה מיליון. אז אני אומר לך 0.3%, אני פשוט לא עשיתי את החשבון מדויק, בין 9-10 מיליון דולר. אבל הוא אמר לי, צ'רנוי אמר לי הוא מוכן לתת לך רק 7, 5.5 הוא נתן עוד 1.5 מיליון תקבל עד סוף שנה, אמרתי אוקי שיהיה. והוא לא אמר לי שזה מחברה או שזה, הוא אמר,
ש: עכשיו אתה מרחיב עוד פעם,
ת: הוא אמר שהוא ישלם לי. צ'רנוי ישלם לי.
ש: מעבר למה שאני שאלתי. תראה, אני אומר לך שכל פעם אתה מעלה גרסה אחרת, וזה שאתה אומר לי שלא חישבת בדיוק, תראה, אתה הגשת תביעה על זה, נחקרת על התביעה על מה שאתה תובע מזאבי על דמי תיווך. אז אתה רוצה להגיד לי שאתה לא ידעת בדיוק כמה הוא התחייב לתת לך?
ת: 0.3%.
ש: אתה אומר פעם תשעה, פעם כמעט עשרה, פעם אתה אומר הוא נתן לי שבע והוא צריך לתת לי עוד מיליון וחצי אז זה שמונה וחצי.
ת: לא לא לא לא.
ש: מה נכון מבין כל הגרסאות האלה?
ת: לא לא אמרתי ככה, אל תכניס לי מילים לפה. תמיד אמרתי 0.3%. נקודה" (עמ' 158–159 לפרוטוקול).
- דברים אלה של התובע, שדומים להם ניתן למצוא גם במקומות אחרים בעדותו וגם בראיות אחרות, תומכים במסקנה שעל אף ספקות מסוימים בנוגע לטענה שהנתבע התחייב כלפי התובע בעל פה לשלם לו סכום של שבעה מיליון דולר, בסופו של דבר יש מקום לקבלה, מפני שכפי שיוסבר, יש לה תמיכה בראיות ועדויות אחרות, לרבות ראיות הקשורות בנתבע עצמו. כוונתי בדברים אלה היא בעיקר לעדויותיהם של צ'רנוי ושל עורך דין ג' נשיץ ("עו"ד נשיץ"), שאליהן אתייחס להלן, ולעובדה נוספת, שכשלעצמה אינה שנויה במחלוקת, שקודם לחתימת ההסכם התובע קיבל סכום של 5.5 מיליון דולר, ובהסכם נאמר שהוא יקבל סכום נוסף של 1.5 מיליון דולר. כל אלה מאפשרים לדעתי לקבוע שהתובע זכאי לתשלום סכום של 1.5 מיליון דולר, כפי שנקבע בהסכם. את מהות ההתחייבות ואת מיהות החייב על פיו אסקור להלן.
ההסכם בכתב (נ/2)
- על מנת להקל על הבנת הדברים אביא שוב את הנאמר בסעיף 7 של פסק הדין הראשון בנוגע להסכם:
"בהסכם, שכאמור נחתם ביום 17.11.00, נאמר שהצדדים לו הם התאגיד הזר (שכונה צד A) מצד אחד, ו-Fontana Management Ltd. ("פונטנה") (שכונתה צד B) מצד שני. ההסכם נושא את חתימותיהם של זאבי ושל רום ונאמר בו:
"The parties hereby agree that for the consulting services provided by party (B) to party (A) in respect to transaction consummated between party A cables & wireless dates 6th December 1999.
Party B will be entitled to final remuneration of US$ 7 million out of which US$ 5.5 million have been advanced prior to date of this agreement and the balance will be paid on or prior 31st December 2000"."
- עוד יצוין כי בסעיף 8 של פסק הדין הראשון קבעתי שהעובדה שההסכם נושא את חתימות שני הצדדים איננה שנויה במחלוקת, ומסקנה זו עומדת בעינה גם עתה, לאחר שמיעת העדויות בשלב השני של ההליך. כאמור לעיל, גרסת התובע היא שההסכם מתעד התחייבות לתשלום יתרת חוב שמקורה בהתחייבות קודמת שניתנה לתובע בעל פה, ולפיה ישולם לו סכום של 7 מיליון דולר. לדעתי, טענה זו של התובע הוכחה במידה מספקת בראיות התובע, והנתבע לא השכיל להראות שלא אלה הם פני הדברים.
- בשלב הקודם של ההליך התובע העיד כי:
"ש. זאת אומרת שה-5.5 מיליון הועברו אליך לפני שהסכמת להוריד את הסכום?
ת. כן.
ש. אומר שיש התחייבות של עוד מיליון וחצי והוא לא משלם, ולכן אנחנו יושבים פה?
ת. נכון" (עמ' 15 לפרוטוקול).
- על דברים אלה חזר התובע בעדותו בשלב השני, כשהעיד שצ'רנוי אמר לו שהנתבע מוכן לשלם לו שבעה מיליון דולר, שמתוכם כבר שולם סכום של 5.5 מיליון והיתרה, בסכום של 1.5 מיליון דולר, תשולם עד סוף השנה:
"....צ'רנוי אמר לי הוא (הנתבע, א"ק) מוכן לתת לך רק 7, 5.5 הוא נתן עוד 1.5 מיליון תקבל עד סוף שנה, אמרתי אוקי שיהיה. והוא לא אמר לי שזה מחברה או שזה, הוא אמר..." (עמ' 158 לפרוטוקול).
- בשלב הקודם של ההליך העיד מטעמו של התובע עו"ד נשיץ, שהעיד גם בהליך הפלילי. בעדותו בהליך הנוכחי הוא הופנה לתיעוד חקירתו במשטרה בקשר לעניין שעליו נסב ההליך הפלילי (ת/2), שם הוא העיד כי:
"הוא (התובע, א"ק) דרש מזאבי (הנתבע, א"ק) עוד מיליון וחצי דולר. לידיעתי הוא לא קיבל, לפני כשבוע. אני זוכר שזאבי אמר באחת השיחות שהוא לא כופר בחובה שלו לשלם לרום".
עו"ד נשיץ אישר את הדברים בעת שהעיד בהליך הפלילי כשהוצג לו תיעוד חקירתו (עמ' 1069 לפרוטוקול בהליך הפלילי – מוצג נ/11 בהליך הנוכחי). גם בעדותו בהליך זה אישר עו"ד נשיץ את הדברים (עמ' 48 לפרוטוקול), והוא חזר על כך גם בחקירתו הנגדית (עמ' 50 לפרוטוקול). הדברים נתמכו גם בעדותו של צ'רנוי, שהעיד בתצהירו (ת/2) על פגישה שהתקיימה ביום 25.11.99 במלון מריוט בפריז שבה השתתפו גם התובע, הנתבע ועו"ד נשיץ. צ'רנוי העיד עוד (בסעיפים 3 ו-4) כי:
"3. במהלך הישיבה במלון מריוט עלה, בין היתר, עניין התמורה שיקבל מר רום ממר זאבי בגין שירותי התיווך שהעניק מר רום למר זאבי לעניין הסכם האופציה. בהקשר זה, הבטיח מר זאבי לשלם למר רום עמלה.
- לימים, בפגישה בה נכחו מר זאבי, עורך הדין צבי חפץ ואנוכי, אמר מר זאבי, כי הסכום הסופי שישלם למר רום בגין שירותיו, כאמור, יעמוד על שבעה מיליון דולר".
- בחקירתו הנגדית (שהתקיימה באמצעות מתורגמן) נשאל צ'רנוי על הפגישה שבה התחייב הנתבע לשלם לתובע סכום של שבעה מיליון דולר, והעיד:
"ש. בסעיף 4 אתה מתייחס לפגישה עם זאבי, עו"ד צבי חפץ ואתה. מי עוד היה בפגישה הזאת?
ת. אני זוכר טוב את הפגישה, כי גד זאבי רצה להיפגש איתי, והוא לא רוצה שרום יתרגם לי, ואז הוא הזמין את צבי חפץ בתור מתורגמן. נפגשנו במשרד של צבי חפץ ובפגישה הזאת נכחו אני, גד זאבי וחפץ.