ש. אתה זוכר את התאריך?
ת, אני לא זוכר את התאריך, אולי זה כתוב באיזה שהוא מקום. דומני שזה היה החצי השני של שנת 2000.
ש. נובמבר 2000?
ת. לא, יותר מוקדם, עד נובמבר.
ש. דיברו על זה שסכום הקומיסיון יהיה 7 מיליון נכון?
ת. אני לא זוכר אם היו עוד שיחות, אבל את השיחה הזאת אני זוכר. השיחה על סכום הקומיסיון אני זוכר טוב. הוא התחיל להאשים את רום שהוא רוצה יותר מדי שזה לא היה ההסכם שהם דיברו ביניהם קודם. אני שאלתי שאלה, כמה אתה זאבי רוצה לשלם לרום? הוא חשב כמה דקות, רשם משהו על דף נייר ואמר שאחרי כל החישובים הוא רוצה לשלם לו רק 7 מיליון דולר. זאבי חשב קצת וכתב משהו על נייר, ואמר שהוא רוצה לשלם רק 7 מיליון דולר, לא יותר. אני אמרתי טוב אני אתקשר לרום וננסה לדבר איתו ושהוא יסכים, ואם הוא לא יסכים ואני לא אצליח לגמור איתו על שהוא יסכים, אז תדברו בין עצמכם. הוא אמר טוב, תצלצל. מהחדר הזה אני התקשרתי לרום ואמרתי לו שאני יושב עם זאבי וזאבי מאוד נפגע שאתה מבקש הרבה קומיסיון, ויש לו הצעה בשבילך שבסה"כ הוא רוצה לתת 7 מיליון דולר, אם אתה מסכים תגיד לי, ואם אתה לא מסכים אני זז הצידה ואתם תדברו ותסכימו בין עצמכם. רום עשה הפסקה קצרה, אולי חשב משהו, ואמר שהוא מסכים לקבל 7 מיליון. אני סגרתי את הטלפון, ואמרתי לזאבי שרום הסכים לקבל 7 מיליון, ושיתחיל להעביר את הכסף, והוא אמר שאם הוא יעביר עכשיו, משהו כזה, אחר כך הוא יבקש עוד. אני אמרתי תעביר את הכסף ותעשה נייר, הסכם, תעביר את הכסף, תעביר מסמך, ואני אחתים את רום. אני לא זוכר כרגע, יכול להיות שהוא נתן לי את המסמך ביד, או שאולי בצורה אחרת, אני לא זוכר, אולי הוא נתן לי את זה אחרי כמה זמן, ואולי ביד, אני לא זוכר. החתמתי את רום ואני אישית נתתי לזאבי את המסמך הזה. והמסמך הזה חזר לזאבי. החתימה הייתה של רום, אני לא חתמתי שום דבר על המסמך, זה מה שזכור לי על המסמך הזה, שנעשה. אני עוד זוכר משהו שקשור למסמך הזה. כשרום חתם על המסמך הזה הוא אמר שהוא קיבל 5.5 מיליון דולר לאותו שלב. לאותו רגע" (בעמ' 32–33 לפרוטוקול)".
- גרסתו של הנתבע בנוגע לחתימת ההסכם מובאת בסעיף 27 לתצהירו בשלב הנוכחי של ההליך (נ/21), ולדבריו:
"27. במהלך פגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד נשיץ ביום 13.11.2000, הוסכם, בין היתר, לקיים פגישה בוינה ביום 24.11.2000 כדי לסכם ולחתום על הסכם המכירה של מובילטל ("הסכם המכירה"). במהלך הפגישה סיפרתי לצ'רנוי על דרישותיו החדשות של רום, המנוגדות להבנות בין הצדדים וביקשתי את עזרתו. צ'רנוי טלפן לרום בו במקום ובשיחה זו חזר בו רום מכל דרישותיו הנוספות והסכים, פעם נוספת, להבנות שכברה הושגו בעניין דמי התיווך (סעיף 15 לעיל) וכן הסכים לדרישתי להעלותן על הכתב" (ההדגשה הוספה, א"ק).
- להלן אסביר כי ההפניה לסעיף 15 בתצהירו של הנתבע מעוררת תמיהה, וכי במקום אחר אישר הנתבע את זכותו של התובע לתשלום ללא כל סייג. הדברים מופיעים בעדותו של הנתבע בהליך הפלילי, כאשר הוצגה בפניו טיוטה של מכתב הממוען לתובע ובו, בין השאר, אישור שהתובע יהיה זכאי למניות בשיעור של 0.5% מההון הנפרע של בזק (ת/11). הנתבע עומת עם מסמך זה והעיד כי האמור בו "לא הוסכם ולא יוסכם". בהמשך הדברים הוא העיד:
"...יש מסמך אחר שאת שוב פעם לא מראה את זה לבית המשפט, חתום ושם כתוב בצורה מפורשת מה מגיע לזאב רום. אותו מסמך שאת אומרת נגמר בעל פה יש אחריו מסמך כתוב שמסכם את כל מה שסוכם בסופו של יום" (עמ' 4593 לפרוטוקול ההליך הפלילי (ת/10))(ההדגשה הוספה, א"ק).
- בסעיפים 14 ו-15 של תצהירו בהליך הנוכחי (נ/21), העיד הנתבע:
"14. במהלך אחת מהפגישות שקיימנו צ'רנוי, רום ואני בעניינה של עסקת מובילטל, צ'רנוי – שנודע לו שאני מנהל משא ומתן לרכישת מניותיה של כייבל בבזק, העלה את האפשרות לשיתוף פעולה עסקי גם בהקשרה של עסקה זו. האפשרות שנבחנה היא שתאגיד זר הקשור לצ'רנוי יעמיד לחברת האם של זאבי תקשורת הלוואה בסך של כ- 150 מיליון דולר ("עסקת המימון") כנגד קבלת אופציה לרכוש מניות בבזק, בכפוף לקבלת כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, והכל בתנאים שעליהם דנו הצדדים.
- בסיומה של הפגישה הסכמנו להמשיך ולהתקדם במשאים ומתנים לגיבושן של עסקת מובילטל ושל עסקת המימון. בפגישה זו אף הושגה הבנה עם רום שבכפוף להשלמת שתי העסקאות, יהיה רום זכאי לקבל תשלום בגין שירותיו כמתווך סכום בסך שבעה מיליון דולר ("דמי התיווך")".
- על רקע דבריו של הנתבע בסעיף 27 לתצהירו, כמו גם על רקע עדויות וראיות אחרות (ובהן עדויות התובע, צ'רנוי ועורך דין נשיץ), אני סבור שהנאמר בסעיף 15 לתצהירו של הנתבע הוא לכל הפחות לא מדויק. בחלק אחר של פסק הדין אסביר את הנימוקים המשפטיים שבעטיים אין לקבל את טענת הנתבע שהזכאות לתשלום דמי תיווך הותנתה בהשלמת העסקאות, ובהקשר הנוכחי אעיר שגרסה זו של הנתבע אינה מתיישבת עם גרסאות אחרות שמסר הן בהליך זה הן בהליך הפלילי, ומשום כך אין ביכולתי לקבלה.
- לכל אלה ניתן להוסיף גם את עדותו של עורך דין מ' קומיסר ("קומיסר"), שלפי עדותו בשלב הקודם של ההליך היה בעת הרלוונטית יועץ משפטי של הנתבע, עת נחקר במשטרה טרם הגשת כתב האישום בהליך הפלילי. הוא התבקש להתייחס להסכם והשיב:
"הנייר מתייחס לחברה בשם פונטנה הזכאית לעמלה בסך 7 מיליון $ בגין עסקת רכישת מניות בזק מחברת c&w. לפי הנייר מגיע לפונטנה עוד 1.5 מיליון $ שישולמו עד 31.12.00. הואיל ובפגישות שהתקיימו עם זאב רום, עורך דין נשיץ ואחרים בינואר-פברואר 2001 הזכיר רום מספר פעמים את החוב בסך 1.5 מיליון $ אני מניח שזה קשור אליו" (עמ' 12 של המוצג ת/6).
- הנה כי כן, על אף פערי גרסאות מסוימים, בעניינים שאינם מצויים בליבת העניין, ניתן לדעתי לקבוע שההסכם בכתב אכן משקף את הכוונה וההסכמה שסכום דמי התיווך שישולם יעמוד על שבעה מיליון דולר, ומכיוון שסכום של 5.5 מיליון דולר שולם כבר (והדבר אף צוין בהסכם), עומדת יתרת התשלום שהנתבע זכאי לו על סך של 1.5 מיליון דולר. דבריו של הנתבע (בסעיף 27 לתצהירו בשלב הנוכחי) תואמים את עדותו של צ'רנוי בנוגע לפגישה השנייה בינו לבין הנתבע, פגישה שעליה העיד בסעיף 4 של תצהירו (ת/2), והמסקנה המתבקשת היא שבאותה פגישה הסכים הנתבע לשלם את יתרת סכום דמי התיווך, ולפי בקשתו תועדה ההסכמה בכתב. עם זאת, במסקנה זו אין די, נוכח טענות נוספות שהעלה הנתבע ואשר אליהן אתייחס להלן.
השלמת עסקת מובילטל כתנאי לתשלום
- בשלב הנוכחי של ההליך העלה הנתבע (בין השאר בסעיף 15 של תצהירו בשלב הנוכחי (נ/21)) טענה שתשלום הסכום של יתרת דמי התיווך בסך 1.5 מיליון דולר, הקבוע בהסכם בכתב, הותנה בהשלמת עסקת מובילטל, ומשזו לא הבשילה לכלל הסכם התובע אינו זכאי לסכום זה.
- אכן, כפי שכבר ציינתי בחלק קודם של פסק הדין, הכלל הוא שמתווך עסקי זכאי לעמלתו כאשר הושגה מטרת התיווך ונקשרה עסקה, והמתווך היה הגורם היעיל שהביא לכך. אלא שבענייננו השתלשלות העניינים היא שונה והנסיבות הן אחרות. כעולה מחומר הראיות ומתואר לעיל, חתימת ההסכם בכתב הייתה לאחר שהושלמה עסקת המימון וכן, וזה החשוב, לאחר פגישה שבה השתתפו צ'רנוי, הנתבע ועו"ד נשיץ, ולפי כל העדויות באותה פגישה הסכים הנתבע שסכום דמי התיווך שישולם יהיה שבעה מיליון דולר. עדותו של צ'רנוי, המתארת את נסיבות הכנתו של ההסכם בכתב בידי הנתבע, ואת נסיבות חתימתו בידי התובע, מקובלת עליי, ובמיוחד כך כאשר לנתבע אין גרסה נוגדת. במצב דברים זה מתחייבת המסקנה שההסכם בכתב משקף הכרה, ואף הסכמה, בזכותו של התובע לקבל דמי תיווך בסכום של שבעה מיליון דולר, וממילא מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם התובע היה גורם יעיל, ובאילו עסקאות.
- עם זאת, ועל מנת שהדיון לא יהיה חסר, אתייחס לטענת הנתבע שתשלום הסכום של 1.5 מיליון דולר הותנה בהשלמת עסקת מובילטל. בטענה זו אין ולא כלום ואני דוחה אותה.
- למסקנה זו ניתן להגיע בהתבסס על שני נימוקים שונים, שדי בכל אחד מהם כדי לדחות את הטענה. ראשית, ההלכה היא שבאין הוראה אחרת, הסכם שנכרת משקף את כל המוסכם בין הצדדים, ואין מתירים הבאת ראיה נגד תוכנו של המסמך (קדמי, בעמ' 1501). ההסכם נחתם ביום 17.11.00, ואם נכונה עדותו של הנתבע בסעיף 15 לתצהיר עדותו (נ/21), חזקה עליו כי ההסכם היה כולל התניה של התשלום בהשלמת שתי העסקאות – עסקת המימון ועסקת מובילטל. כאשר ההסכם אינו כולל התניה כזו, וכאשר משתתפים אחרים בפגישה העידו שהנתבע הסכים שהתובע יקבל דמי תיווך בסכום של שבעה מיליון דולר, אני מסיק מכך שעדותו של הנתבע בסעיף 15 לתצהירו איננה משקפת את העובדות כהווייתן. בקשר לכך אוסיף עוד, כי כשנחקר הנתבע בנושא זה בשלב השני של ההליך, הוא העיד:
"ש. למה לא כתבת בנ/2 (ההסכם, א"ק) שאם עסקת מובילטל לא תצא לפועל זאב (התובע, א"ק) יצטרך להחזיר לך את הכסף ששילמת לו כמקדמה?
ת. צודקת. זאת טעות הייתי צריך לכתוב וגם לתבוע אותו על הכספים. לא תבעתי אותו למרבה הצער כי לא חשבתי על זה בזמן הזה. הייתי צריך לתבוע אותו על יותר מזה שהרס לי עסקה. הסתבר בדיעבד שמאחורי גבי עשו ביזנס למכור את החברה למישהו אחר".
- לדעתי, גם בדברים אלה לא דייק הנתבע, ואני סבור כי הם משקפים ניסיון לשנות בדיעבד את תיאור השתלשלות העניינים, כפי שהוא קיבל ביטוי בעדויות ובראיות אחרות שהובאו בהליך זה. גרסתו של הנתבע, שתשלום דמי התיווך בכלל, וסכום היתרה של 1.5 מיליון דולר בפרט, הותנתה בהשלמת עסקת מובילטל, היא בלתי מתקבלת על הדעת גם מסיבה אחרת. כאמור בהסכם, הסכום של 5.5 מיליון דולר כבר שולם לתובע קודם לחתימת ההסכם, והתובע לא השכיל להסביר את העובדה ששולם לתובע סכום כה משמעותי מבלי שעסקת מובילטל הושלמה ואף מבלי שהייתה ידיעה אם ומתי תושלם. הנתבע טען אמנם שהסכום ששולם היה בבחינת מקדמה על חשבון סכום שהתובע יקבל בעתיד (סעיף 23 לתצהירו של הנתבע – נ/21), אולם לדעתי הטענה נטענה בעלמא ומבלי שהובאו סימוכין התומכים בה, והיא גם סותרת את הראיות המצביעות על כך שהנתבע הסכים לשלם דמי תיווך בסכום של שבעה מיליון דולר, כמתואר בחלק אחר של פסק הדין.
- הנימוק השני לדחיית טענתו האמורה של הנתבע הוא שהטענה נטענה לראשונה בחלק השני של ההליך, ולאחר שהדיון הוחזר בעקבות פסק הדין שבערעור. משום כך יש להתייחס לטענה כאל "טענה כבושה", שההלכה לגביה היא כי "ערכה הראייתי של עדות כבושה הינו מועט, זאת בשל החשד הטבעי המתעורר לגבי אמינותה. חשד זה כמובן יכול להיות מופרך, בהינתן סיבה משכנעת לכבישת העדות" (מח 7803/11 חסון נ' מדינת ישראל (28.03.12)).
- בענייננו, הנתבע לא הסביר מדוע עלה עניין הקשר בין תשלום דמי התיווך להשלמת עסקת מובילטל רק בשלב הנוכחי של ההליך, והתהייה בעניין זה מתעצמת על רקע תוכן שני תצהירי עדותו בשלב הראשון של ההליך (נ/16 ונ/17). בתצהירו הראשון (נ/16) העיד הנתבע (בסעיף 11 לתצהיר) כי:
"במאמר מוסגר אציין כי בסופו של דבר עסקת מובילטל לא יצאה אל הפועל, לא מעט באשמתו של התובע, כך שספק אם התובע זכאי לתשלום שקיבל גם בגינה ..."
מן האופן שבו נוסחו הדברים עולה כי הנתבע לא סבר, בעת שחתם על תצהירו (15.04.10), שתשלום דמי התיווך הותנה בהשלמת עסקת מובילטל, וגם בתצהירו הנוסף בשלב הראשון של ההתדיינות (נ/17) אין התניה כזו, ומה שהעיד הנתבע באותו תצהיר (בסעיף 10) הוא:
"ב-17.11.2000 התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד נשיץ, שבה סוכם על המשך עסקת מובילטל, ורק בעקבות זאת, ועל פי בקשתו של מר צ'רנוי, הסכמתי להוציא את ההתחייבות נ/2 בתיק זה, בשם החברה שהתעתדה לרכוש את מובילטל".
לכך יש להוסיף את דבריו של הנתבע בחקירתו הנגדית בשלב הקודם של ההליך, שם אמר:
"לפני עדותי פה אני הסתכלתי על נ/2 (ההסכם, א"ק) ושוב הסתכלתי על הסכם האופציה שהוא ההסכם המקורי, ונזכרתי בכל השתלשלות העניינים, נושא מובילטל היה הסיבה היחידה לתשלום הכסף לזאב רום מאז ומתמיד" (בעמ' 75 לפרוטוקול).
- הדעת נותנת כי אם, כטענת הנתבע, השלמת עסקת מובילטל הייתה תנאי לתשלום סכום דמי התיווך, במלואו או בחלקו, היה הדבר מקבל ביטוי באיזה מתצהירי עדותו של הנתבע או בחקירתו הנגדית בשלב הקודם של ההליך. כשלא אלה הם פני הדברים, אין מנוס מן המסקנה שטענה זו, שהועלתה רק בשלב הנוכחי, היא טענה כבושה שערכה הראייתי מועט, וגם משום כך אני דוחה אותה.
הצדדים המתקשרים בהסכם
- בפסק הדין הראשון קבעתי את אחריותו של הנתבע לשלם לתובע, בין השאר, על יסוד המסקנה שהתאגיד "...אינו אלא מכשיר שבאמצעותו ניסה זאבי להרחיק עצמו מן ההתחייבות לשלם לרום את הסכום של מיליון וחמש מאות אלף דולר שנקבע בהסכם, באמצעות יצירת חיץ בינו לבין התחייבות שלכאורה הוא נטל על עצמו". בהמשך קבעתי כי על פי הראיות יש יסוד למסקנה שהנתבע נושא באחריות לשלם לתובע את הסכום של 1.5 מיליון דולר הקבוע בהסכם, וזאת על יסוד הקונסטרוקציה המשפטית של "הרמת מסך מדומה", שהשימוש בה נדרש על מנת למנוע מצב שבו מסך ההתאגדות ישמש "...כנימוק יחיד ואין בלתו כדי לשלול את אחריותו של זאבי לתשלום יתרת הסכום שנקבע בהסכם לאחר שמרביתו כבר שולמה" (סעיף 25 לפסק הדין).
- פסק הדין בערעור נתן בידי התובע אפשרות לתקן את תביעתו ולהוסיף טענות שעניינן הרמת מסך התאגדות (או התעלמות ממנו). בה בעת ניתנה לנתבע אפשרות להתמודד עם טענות אלה.
- בשלב הסיכומים טען התובע (בסעיף 25 לעיקרי הטיעון) כי המסקנה המתבקשת מן הראיות היא, שהוכחו די הצורך הנסיבות המצדיקות התעלמות ממסך ההתאגדות של התאגיד (הרמת מסך מדומה), וקביעה כי הנתבע אחראי באופן אישי להתחייבות שבהסכם לשלם את יתרת דמי התיווך. עוד הוא טען (בסעיף 24 לעיקרי הטיעון) כי הסתמכות הנתבע על מסך ההתאגדות כנימוק המצדיק את דחיית התביעה נגדו, מהווה כשלעצמה עילה להרים את מסך ההתאגדות, מפני שהנתבע עשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד על מנת להונות את התובע.
- הנתבע מצדו טען כי הצדדים הנכונים להסכם הם התאגיד ופונטנה, ומכיוון שלא הוכחו התנאים להרמת מסך ההתאגדות, יש לדחות את תביעת התובע נגד הנתבע, מכיוון שאינו הנתבע הנכון.
- לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות – הן זה שהובא בשלב הראשון, הן זה שהובא בשלב הנוכחי – אני סבור שהתובע עמד בנטל להוכחת טענותיו בנוגע להצדקה להתעלמות ממסך ההתאגדות (הרמת מסך מדומה) ומן העבר האחר לא עלה בידי הנתבע להראות שההסכם בכתב הוא התחייבות של התאגיד ושמשום כך יש לדחות את תביעת התובע נגדו. להלן אסקור את חומר הראיות התומך במסקנה שבנסיבות העניין ראוי להתעלם מאישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד, מפני שהראיות, ובעיקר עדותו של הנתבע הן בהליך זה הן בהליך הפלילי, תומכת במסקנה שהנתבע השתמש בתאגידים שבשליטתו, הישירה או העקיפה, לצורך התקשרויות שונות, אולם אינה מסבירה מדוע ההתקשרות נעשתה עם תאגיד זה או אחר. בהקשר הנוכחי אזכיר את טענת התובע, המקובלת עליי, שהפנה לעדותו של הנתבע בהליך הפלילי, שם הוא הופנה להסכמים עם צ'רנוי שעניינם עסקת המימון. הוא התבקש להסביר מדוע Zeevi Communication מופיעה כצד להסכם אף שאינה צד להסכמים הקשורים לעסקת המימון, ותשובתו הייתה: