תא (חי') 375/08 זאב רום נ' גד זאבי

מבוא

1. התובע ("התובע" או "רום") הגיש נגד הנתבע ("הנתבע" או "זאבי") תובענה לתשלום סכום של 5,793,000 ₪, שעל פי הטענה מייצג סכום של מיליון וחצי דולר ארה"ב בצירוף ריבית דולרית והפרשי הצמדה כדין מסוף שנת 2000 עד למועד התשלום בפועל. לטענת התובע, על הנתבע לשלם לו מכוח הסכם שנכרת ביניהם במהלך שנת 2000, שלפיו הנתבע ישלם לתובע סכום של שבעה מיליון דולר, ומתוכם הוא שילם במהלך שנת 2000 סכום של 5.5 מיליון דולר ויתרת התשלום שנותרה היא מיליון וחצי דולר.

2. במקורה הוגשה התביעה ביום 27.11.07 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 2676/07), אלא שהנתבע עתר להעברת מקום השיפוט על יסוד כך שכתובתו, כפי שצוינה בכותרת כתב התביעה, היא בחיפה (בש"א 25284/07). בהחלטה מיום 19.3.08 החליט רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב שהדיון בתובענה יועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה, ובהחלטה מיום 26.3.08 קיבל התיק את מספרו הנוכחי, 375/08.

3. לאחר שמיעת ראיות קיבלתי ביום 22.10.12 את תביעתו של התובע וחייבתי את הנתבע לשלם את סכום התביעה, מיליון וחצי דולר ארה"ב, בצירוף ריבית בהתאם לתקנה 4 לתקנות פסיקת ריבית ("פסק הדין הראשון"). ייאמר כבר כאן שבפסק הדין הראשון קבעתי שההסכם מיום 17.11.00 (נספח ג' לכתב התביעה המקורי) נחתם בידי שני הצדדים, ודחיתי את טענתו העיקרית של הנתבע, שלתובע אין עילת תביעה כלפיו באופן אישי מפני שההתחייבות שבהסכם איננה התחייבות אישית שלו, כי אם התחייבות של תאגיד זר ששמו Zeevi Communications B.V. ("התאגיד"). תוצאה זו נומקה בכך שבנסיבות העניין, כפי שאלה פורטו בפסק הדין הראשון, ניתן להרים את מסך ההתאגדות של התאגיד (או ליתר דיוק, להתעלם ממנו), וכפועל יוצא מכך לחייב את הנתבע בסכום התביעה.

4. הנתבע ערער על פסק הדין (ע"א 8847/12), וביום 25.11.14 התקבל ערעורו והדיון הוחזר על מנת לאפשר לתובע לתקן את תביעתו כדי שיכלול בה טענות בנוגע להרמת מסך ההתאגדות, ובה בעת לאפשר לנתבע להתמודד עם טענות אלה ("פסק הדין בערעור"). כאן המקום להוסיף שגם התובע ערער על פסק הדין הראשון (ע"א 8845/12) והוא טען, בין השאר, שבפסק הדין הראשון לא נדונה ולא הוכרעה טענתו שמדובר בהתחייבות אישית של הנתבע. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון שיש לאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, וכפועל יוצא מכך יוכל גם הנתבע לתקן את כתב הגנתו. יצוין כי בעקבות פסק הדין בערעור הגיש הנתבע בקשה לדיון נוסף (דנ"א 8419/14), ובהחלטה מיום 1.1.15 נדחתה בקשתו.

5. בעקבות החזרת הדיון, ובמצוות בית המשפט העליון, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, וביום 25.7.15 קיבלתי את בקשת הנתבע (מס' 46) בחלקה, והוריתי שהתובע ישוב ויתקן את כתב תביעתו על מנת להתאימו להנחיות בית המשפט העליון בפסק הדין שבערעור. התובע תיקן פעם נוספת את כתב התביעה והנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן. לאחר מכן, על פי החלטה מיום 1.11.15, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, ולאחר שמיעה חוזרת של עדויות התובע והנתבע סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה (לאחר שהגישו עיקרי טיעון בכתב).