בית המשפט המחוזי בירושלים

ת"א 1011/97

בפני כב' השופטת מיכאלה שידלובסקי-אור

בעניין:

דחף – דלק בע"מ

התובעת

ע"י ב"כ עו"ד פרופ' אלכס שטיין ואח'

נגד

דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד צבי אגמון ואח'

הנתבעת

החלטה

1. התובעת הינה חברה פרטית בעלת זכות חכירה לדורות בחלקת קרקע בצומת הכניסה לנתב"ג, עליה הוקמה תחנת דלק, המכונה "דחף-דלק". הנתבעת היא חברה העוסקת בין היתר בשיווק ואספקת מוצרי נפט. בין הצדדים קיימים הסכמים החל מיום 21.01.55 מכוחם העניקה הנתבעת לתובעת זיכיון לשיווק מוצרי דלק מתוצרתה. התובעת התחייבה, כי תמכור ותחזיק בתחנת הדלק אך ורק מוצרים שמקורם מהנתבעת (סעיף 6(ח) לזיכיון, נספח א' לסיכומי התובעת).
2. בכתב תביעה שהוגש בתיק זה מבקשת התובעת לקבוע, כי ההסכם שבין הצדדים הינו הסדר כובל, כמשמעו בסעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים" או "החוק"), ומאחר שלא ניתן לו אישור או היתר כמוגדר בחוק, הוא בטל. עוד מבקשת התובעת לקבוע, כי על הנתבעת לפצותה בגין הנזק שנגרם לה במשך 7 שנות הזיכיון עובר להגשת התביעה בסך של 9,000,000 ₪. לתובעת גם בקשה לסעדים חלופיים, שאין מקום בשלב זה לפרטם.
3. לטענת התובעת, מנועה הנתבעת מטעמי השתק פלוגתא או מטעמי מניעות מלטעון, כי ההסכם שנעשה בינה לבין התובעת איננו בבחינת הסדר כובל, כמשמעו בחוק התובעת ביקשה להביא טענה זו להכרעה מקדמית ומכאן ההחלטה.
4. השאלה הדרושה, כאמור, הכרעה בשלב המקדמי של ההליכים בו אנו נמצאים הינה האם מושתקת הנתבעת מלטעון, כי ההסכם שנעשה בינה לבין התובעת איננו  בבחינת הסכם כובל. לצורך בחינת שאלה זו יש להיזקק אך ורק להליכים ולהחלטות, שקדמו להליך שבפנינו ואשר עניינם במישרין או בעקיפין בהסכם שנעשה בין הצדדים, זאת תוך הימנעות מלהכריע בעובדות כתב התביעה, אשר טרם הוכח בפנינו. בהתאם לכך אבחן האם, כטענת התובעת, באחד מן האירועים הבאים יש בכדי להקים טענת השתק פלוגתא או טענת מניעות: החלטת הממונה על  ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה") משנת 1993 בעניין ההסכמים שבין חברות הדלק השונות לבין תחנות התדלוק; הודעת הממונה על עדכון החלטתו משנת 1993; הסדר הפשרה שהושג בין הממונה לנתבעת; בקשת הנתבעת לאישור ההסכמים כהסכמים כובלים בבית הדין להגבלים עסקיים והחלטות בית הדין להגבלים עסקיים.
5. אקדים ואומר, כי עיון בהחלטות הממונה ובהליכים שקדמו להגשת התובענה דנן הביאני למסקנה, שאין בהם כדי להשתיק או למנוע מהנתבעת לכפור בטענה כי ההסכם שבינה לבין התובעת אינו בבחינת הסדר כובל. להלן אפרט את הבסיס העובדתי והמשפטי למסקנה.

העובדות הצריכות לעניין

6. ביום 28.06.93 יצאה מלפני הממונה על ההגבלים העסקיים החלטה, מכוח סמכותו לפי סעיף 43 לחוק "בעניין הסדר כובל בהסכמי הבלעדיות בין חברת הדלק לבין מפעילי תחנות תדלוק" (להלן: "החלטת הממונה", נספח א' לסיכומי התובעת), בהחלטה זו קבע הממונה, כי הסכמי הבלעדיות של חברות הדלק הותיקות עם מפעילי תחנות התדלוק, בתוכם התובעת, הינם בבחינת "הסכמים כובלים" לפי סעיף 2 (א) לחוק. החלטת הממונה התבססה, בין היתר, על עיון במקבץ מייצג של הסכמים שנעשו בין חברות הדלק "פז", "סונול" ו"דלק" לבין תחנות התדלוק, ואשר הוצגו בפני הממונה בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק. מוקד החלטת הממונה היה סעיפי הבלעדיות שבהסכמים עם חברות הדלק וההחלטה לא קבעה דבר לעניין סעיפי הכתבת המחירים והגבלת ההתחרות, המופיעים אף הם בהסכמים השונים. משקבע, כי ההסכמים שהוצגו בפניו הינם הסכמים כובלים, אמר הממונה, כי על חברות הדלק מוטלת החובה לפנות לבקש פטור או אישור לרישום הסדר כובל וכי במסגרת הדיונים בבקשות הנ"ל בפני בית הדין להגבלים עסקיים תיבחן השאלה מהו פרק הזמן הראוי לעניין משך תקופת הבלעדיות.

על מנת לאפשר לחברות הדלק להגיש ערר כנגד החלטתו ולמנוע תוצאות בלתי הפיכות, השעה הממונה את תוקף החלטתו עד לסיום הדיון בערר.

7. בעקבות החלטת הממונה הגישו חברות הדלק וביניהן הנתבעת ערר לבית הדין להגבלים עסקיים מכוח סעיף 43(ג) לחוק ובעת שהערר היה תלוי ועומד התנהל בינן לבין הממונה משא ומתן בניסיון להשגת הסדר פשרה.
8. ביום 14.12.95, לאחר שחברת "סונול" וחברת "פז" הגיעו לידי הסדר עם הממונה, הודיע האחרון על עדכון החלטתו משנת 1993 ("הודעת הממונה על ההגבלים העסקיים בדבר עידכון קביעתו מיום 28.06.93 בנוגע להסדרים כובלים בין חברות הדלק לתחנות התידלוק", נספח א' לסיכומי המשיבה). בהודעה זו צמצם הממונה את היקף התחולה של החלטתו משנת 1993, מעמדה של בתובעת לא השתנה והיא נשארה בגדר התחנות עליהן חלה החלטת הממונה.

בין העקרונות המנחים להסדר שבין הממונה לבין החברות "פז" ו"סונול" הופיעה דרישה לשחרור לאלתר של תחנות תדלוק המהוות נתח שוק של ממש מכלל התחנות הרלוונטיות ובהיקף שיש בו כדי לתרום תרומה איכותית ליצירת תנאי תחרות בענף הדלק. עקרון מנחה נוסף הבטיח, כי "ההסדר לא יפגע כמלוא הנימה בטענותיהם של הצדדים השונים הנמצאים בזירה, מפעילי תחנות התדלוק כמו גם חברות דלק, באופן שיותיר את מלוא האפשרויות להכרעה משפטית רואיה בנוגע להתקשרויות עם מפעילי תחנות תידלוק שיוותרו בענין" עלפי ההסדר הוסכם, כי תשוחררנה לאלתר מכבלי הסכמי הבלעדיות תחנות התדלוק שאינן קשורות לחברות הדלק בהסכם חכירה מקובל. על תחנות אלו, כמוסבר בעדכון, ממשיכה לחול החלטת הממונה משנת 1993.

9. תחילה הצטרפו להסדר עם הממונה חברות הדלק "סונול" ו"פז" (הסדר המכונה: "הסדר מוסכם בתיק ערר 2/93 3/93 סונול ופז") הסדר פז-סונול אושר בעיקרו בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק ראו בג"צ 326/96 כספי ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פ"ד  נ' (5) 133. הנתבעת סירבה להצטרף להסדר עקב השלכותיו על היקף שחרור התחנות שיש לה עמן הסכם.
10. תמורה בעמדת הנתבעת הושגה בסופו של דבר ובמועד 10/97 הגיעו הממונה והנתבעת לידי הסדר פשרה, הדומה בעיקרו להסדר שהושג עם חברות "פז ו"סונול". הנתבעת הצטרפה להסדר עם "פז ו"סונול" ובכפוף להוראות ההסדר המשלים על נספחיו (ראו "הסדר משלים בעניין הסדרים כובלים בין חברות דלק לתחנות תדלוק, בין הממונה על הגבלים עסקיים לבין דלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ" – נספח ג' לסיכומי הנתבעת).

ההסדר בין הנתבעת לממונה

11. סעיף 14(א) להסדר שבין הנתבעת לממונה על ההגבלים קבע, כי הנתבעת תראה כמסתיים כל הסכם בלעדיות בינה לבין תחנת תדלוק עימה אין הסכם חכירה מקובל, כדוגמת התובעת, לא יאוחר מ- 30 ימים ממועד אישור ההסדר בבית הדין להגבלים עסקיים. סיפא הסעיף ציין, כי "אין באמור לעיל כדיל לגרוע מזכויות השבה בעין או בשווי, או בנוגע לאותו חלק במקרקעין שאינו נוגע לתחנת התדלוק, או בחיובים כספיים וטענות אחרות אשר עומדות לצדדים, לפי טענתם". רשימת תחנות התדלוק שעמן אין לנתבעת הסכם חכירה מקובל פורטו  בנספח 1 (מס' 26 ברשימה). בסעיף 14(ג) להסדר צוין, כי הנתבעת הודיעה לממונה על כוונתה להגיש לבית הדין להגבלים עסקיים בקשות לאישורם של כשלושים הסכמים פרטניים, מתוך כלל ההסכמים המופיעים בנספח 1.

סעיף 16 להסדר קבע, כי "ההסדר איננו מתיימר לגרוע, ואינו גורע, כהוא זה מטענות הצדדים, או מטענות ועילות תביעה משל צד שלישי, בנוגע לקיומו או אי קיומו של הגבל עסקי בהתקשרות או התקשרויות של חברת דלק עם תחנות תדלוק, והכל בכפוף להוראות בית הדין להגבלים עסקיים ולקביעותיו". סעיף דומה הופיע בהסדר שבין הממונה לחברות הדלק "פז וסונול" (שם, סעיף 16 (ב)).