"כיום אין חולק עוד עך כך, לפחות ככל שמדובר בהליך זה, כי ההסכמים הינם הסדרים כובלים כמשמעם בחוק, ועל כן אין לנהוג על פיהם אלא אם יאושרו על ידי בית הדין להגבלים עסקיים או יינתן היתר זמני לנהוג על פיהם על ידי אב בית הדין, היתר שהוא נושא הבקשה הנוכחית" (ה"ע 470/98, נספח ה' לסיכומי התובעת). (ההדגשה אינה במקור).
לא זו אף זו. בבקשה לאישור ההסכמים ככובלים הובהר, כי הנתבעת איננה מודה בכך שההסכמים כובלים, כי אם נמנעת בלבד מלהעלות טענה זו:
"בשולי הבקשה נדגיש, כי אין בבקשת אישור זו משום "הודעה" פורמלית מטעם חברת דלק כי ההסדרים המובאים לאישור הינם "הסדר כובל". חברת דלק סברה וסוברת כי ההסדרים שבין הצדדים חוקיים ואין בהם כדי להגביל – לא כל שכן למנוע קיומה של תחרות. ברם בהליך זה חברת דלק אינה מעלה את הטענה כי אין מדובר בהסדר כובל, והבקשה הנדונה יוצאת מנקודת הנחה שמדובר ב"הסדר כובל", הדרוש אישור, אך ללא "הודאה" פורמלית בדברים. חברת דלק שומרת את כל זכויותיה לטעון כל טענה בעניין זה בהליכים משפטיים אחרים, ככל שיהיו" (סעיף 162 לבקשה, נספח ג' לסיכומי התובעת).
- התוצאה היא שדין טענת התובעת בדבר מניעות או השתק דינה להידחות. הנתבעת תהא רשאית להביא ראיות לסתור את החלטת הממונה, ככל שהדבר נוגע להסכם שבינה לבין התובעת . יש לזכור, כי החלטת הממונה מהווה ראיה לתוכנה גם בהליך זה, ולפיכך הנטל לסתור מוטל על הנתבעת. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום לדון בשאלה האם ממצאיו של בית הדין להגבלים עסקיים, במובחן ממצאיו של בית המשפט אזרחי, יוצרים השתק פלוגתא.
התובעת תשלם הוצאות הליך זה שבקשה, כאמור, כי יוכרע מקדמי, בסך 10,000 ₪ ומע"מ.
הצדדים יתייצבו לקדם משפט ביום 25.02.01 בשעה 08:30.
ניתן היום י"ד בטבת תשס"א, 9 בינואר 2001 הצדדים. המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
| מיכאלה שידלובסקי-אור, שופטת |