לרמ"י בבקשה לפגישות והבהרות, ומשלא נענו, הגישה ב"כ התובעים בשמם ביום 28.5.2009 תלונה לנציבות תלונות הציבור (נספח ט"ז(1) לתצהירי התובעים).
במהלך בירור התלונה שוב נפגשה ב"כ התובעים עם נציגי הנהלת המחוז ברמ"י ביום 27.7.2009. לאחר פגישה זו הביאה והנהלת המחוז, את עניינם של התובעים לדיון חוזר בפני וועדת מסלול אדום בהנהלת המנהל (נספח 5 לתצהיר רמ"י).
- בהמשך לכך כונסה שוב "ועדת מסלול אדום", ביום 15.12.2009, לדיון על עניינם של התובעים והחליטה לשנות החלטתה הקודמת, תוך שאישרה כי לכל אחד מהתובעים (ולמתיישב נוסף שעניינו נדון שם) תוקצה חכירה במגרש עליו בנוי ביתו, בשטח 350 מ"ר, ואילו שאר שטח כל חלקה יישאר בתחום משבצת המושב ללא זכויות בניה, תוך שהתובעים חויבו לציין כי הינם יודעים שאין להם זכויות בכל שטח נוסף מעבר למגרש שיוחכר. (ראה תשובת נציב התלונות לב"כ התובעים, נספח י"ז לתצהירי התובעים וכן פרוטוקול הוועדה, שצורף בהודעת ב"כ התובעים מיום 1.5.2015).
החלטה זו משמעה – זכות לכל אחד מהתובעים לחכור מגרש עם ביתו בשטח 350 מ"ר, אשר יפוצל מתוך חלקתו, כאשר כל יתרת החלקה תנותק מביתו ואף לא תתאפשר בה חצר לביתו (ראה לעניין זה הסברי התובעים בסעיף 23 לכל תצהיר).
- לאחר כל אלה פנו התובעים, ביום 26.10.2011 לרמ"י בדרישה לחכירת החלקות בשלמותן, ללא פיצולן. בפנייתם לרמ"י כתב ב"כ התובעים כך: "לאחר התלבטויות קשות, ולאור פסקי הדין רבים... החליטו מרשילוותר על תכנון של כל יח"ד נוספת, בפיצול או לא. הם מבקשים בפשטות לחכור את הנכס כפי שהוא לפי התב"ע הקיימת." (סעיף 5 למכתב נספח י"ט/1 לתצהיר תובעים, ההדגשות במקור, וראה גם נספח י"ט/2).
להודעה זו אייחס להלן משמעות רבה בפסק הדין.
מכל מקום, רמ"י לא השיב לדרישה אחרונה זו ועל כן הוגשה התביעה שלפניי.
דיון:
זכות התובעים לחכירת חלקה בשטח 2 דונם
- התובעים טוענים כי זכאים הם להירשם כחוכרים על מלוא שטח החלקות.
התובעים מבססים טיעונם לעניין זה על טענות מתחום קדושת הקניין ומתחום ביקורת על התנהלות הרשות ואף הרחיבו טיעוניהם לגבי זכויות הציבור ויתרונותיו המעשיים של פתרון זה, האבסורד שביישום קיצוני מידי של מדיניות ההקצאה השוויונית של "הקשת
--- סוף עמוד 7 ---
המזרחית" הפוגעת בענייננו באפשרות המשך ההתיישבות של חברי מושבים, וכיוצא באלה טענות שבזכויות הפרט בקניין ושבהגיון, שתפסו מקום נכבד בסיכומי טענותיהם.