...
6.12.8 שלב א' – חוו"ד גב' אלבק מיום 17/1/85 והליך הרישום – וכן חוו"ד אלבק מיום 7/2/1993.
6.12.9 חוו"ד גב' אלבק מיום 17.1.85 – כאן קובעת גב' אלבק כי לא עשו רכישות בכפר צפא, בו מצוי "שלב ב'". ובשפתה: "מאחר ואין טענה שיהודים קנו שטח מאדמות כפר צפא...". העוררים טוענים כי היא חזרה בה מקביעה זו בחוו"ד מיום 7/2/93. אולם, כאמור לעיל – שם היא קבעה רק: מתחזקת הודאות בכך שהשטחים שסומנו במפה הם אדמות מדינה או שמי שהיו בעליהם אכן מכרו אותם למי שמכר בזמנו את הקרקע ליזמים של גבעת אהוד".
6.12.10 גם בפנינו, כמו כנראה בעניין כולו, נראה כי העוררים סבורים כי טענה שחוזרים עליה פעמים רבות הופכת לאמת. לטעמנו, אין בחוות הדעת האחרונה של גב' אלבק בכדי להוות סטיה מהקביעה הקודמת כי לא נרכשו שטחים בשטח כפר צפא. כאן - היה ניתן לדחות את הערר -...
...
--- סוף עמוד 22 ---
6.14 עסקת החליפין
6.14.1 ללא כל תימוכין טוענים העוררים כי בשלהי שנות השמונים או בתחילת שנות התשעים פנה העורר 6 לסגן השר מיכאל דקל. גם לדברי העוררים סגן השר לא כהן בתפקיד זה מסוף שנת 1988. עו"ד גליק העיד כי הפניה היתה בתחילת שנת התשעים, אף שהוא לא היה עד לה.
6.14.2 מעבר לאי היכולת להוכיח את דבר קיומו של ההסכם, ולטעויות לגבי התאריכים, נשוב ונזכיר כי העוררים התעלמו משאלת הח"מ בדבר יכולתו של סגן שר לחייב את המדינה, שאלה המתחזקת במידה והסיכום היה מול מר דקל, כאשר כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות. בהקשר זה נציין כי הפסיקה בעניין ברורה.
...
6.19.4 זכויות העוררים בשלב ב' היו, לכל היותר, של הרשאה לתכנון ללא זכות מוקנית לתנאי הקצאה עתידיים, ללא זכות להארכות אין סופיות (בחוזים כתוב שעל המורשה לעמוד בלוח הזמנים, יהא אשר יהא), ללא זכות להעברת זכויות לצדדים שלישיים.
7. לפיכך – יש לדחות את הסעד הראשון והעיקרי שהתבקש, דהיינו שיוצהר כי קרקעות שלב ב' הן קרקע פרטית בניהול."
(הדגשות במקור, עמ' 416 למוצגי התובעת)
קביעות ומסקנות ברורות אלו של ועדת העררים חלות ומחייבות את התובעת והנתבעים כאחד, את חברת ברטורא בע"מ העוררת בהליך זה, את בעלי מניותיה לרבות יהודה מור, שחלקם היו בין העוררים; ואת התובעת אשר רכשה את מניותיו של יהודה מור בחברת ברטורא בע"מ ואת "מלוא זכויות המוכר" (יהודה מור, י.פ.) מכוח "הסכם היזמות", הוא "החוזה שנחתם בשנת 1983 בין ה"ה ענב שמואל... המסדיר את זכויותיהם במקרקעין גבעת אהוד והמצ"ב כנספח א' לחוזה זה"; כאשר שמואל עינב, אשר את זכויותיו הנטענות רכשה התובעת, היה אף הוא בין העוררים.