לא בכדי לראשונה, לאחר האמירה השגויה המצויה בהחלטת "ועדת החריגים" מיום 10/6/1993, פונה עו"ד משה גליק ל"ממונה על הרכוש הממשלתי", וכותב במכתבו מיום 5/1/1994:
"כזכור לך נחתמו הסכמי הרשאה לתכנון ביחס לנכסים הנ"ל עם הקרן לגאולת קרקע. תכנון ופיתוח ישובים בע"מ.
הסכמי ההרשאה הנ"ל אין כל ביטוי לכך כי מדובר בקרקע פרטית בניהול ממשלתי עולה במפורש מההחלטות ועדת החריגים ומחווה"ד של הגב' אלבק ביחס לנכסים אלה.
מדובר בהסכם הסטנדרטי אשר נחתם גם ביחס לאדמות מדינה רגילות ואין בו, כאמור כל ביטוי לכך כי מדובר למעשה בקרקע פרטית.
כתוצאה מכך גם ישנם בהסכם סעיפים רבים שאינם מתאימים ואינם רלוונטים לקרקע פרטית.
גכ"פ, ולמען הסר ספק, אבקש את אישורך לכך כי אכן מדובר בקרקע פרטית בניהול ממשלתי וכי כל האמור בהסכם הסטנדרטי והסותר עובדה זו, לא חל על הנכסים הנ"ל.
גם מכתבי זה מתייחס גם להסכם ההרשאה לתכנון אשר נחתם עם חב' בר-טורא בע"מ ביחס לגבעת אהוד מס' 71008097א'. (עמ' 261)
מדוע עד לאותו יום, לא פנה עו"ד משה גליק לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון וביקש לשנות את נוסח "הסכמי ההרשאה לתכנון" ולהתאימם ל"הסכמי הרשאה לתכנון של מקרקעין פרטיים בניהול ממשלתי"??!!
עו"ד משה גליק לא עשה כן, משום שהוא ידע היטב שהאמירה השגויה של "ועדת החריגים", אינה משקפת את המצב העובדתי והמשפטי של מקרקעין אלו.
--- סוף עמוד 39 ---
בתצהיר אותו הגישה הגב' חנה ג'אנו לדיון בפני "ועדת העררים" היא כותבת:
"13. ביום 31.12.89 בעקבות מכתבו של רע"נ תשתיות, פניתי למר עינב וביקשתי ממנו להמציא מסמכים לצורך הכנת עסקת ההקצאה ובתשובה ביום 14.1.90 המציאה חברת בר טורא באמצעות עו"ד גליק את המסמכים המבוקשים לרבות המצאת החלטת הממשלה. דהיינו: חברת בר טורא ידעה כי המקרקעין בגבעת אהוד הינן קרקעות מדינה.
העתק ממכתבי מיום 31.12.89 וממכתב תשובה של עו"ד גליק מיום 14.1.90 מצ"ב ומסומנים "ו/1" ו-"ו/2".
14. לאחר שהסתיימו ההליכים הקשורים לשלב א' של גבעת אהוד, החל הטיפול והבדיקה בעניין המקרקעין הקשורים לשלב ב' של גבעת אהוד.