6.12.5 כך גם אמרה בפנינו גב' ג'אנו ובתצהירה. משום מה קובע ב"כ העוררות כי הצהרות אלו של גב' ג'אנו רק נועדו בכדי להלך אימים על העוררים....
--- סוף עמוד 44 ---
6.12.6 העוררים מבקשים לסמוך על גב' ג'אנו בקביעה כי ההחלטה לא להקצות להם את שלב ב' מנוגדת להחלטת הממשלה, אך מבקשים שלא לסמוך על עדותה בחלקים האחרים ובהם: נושא הטעות, נושא תנאי ההקצאה וכו'.
6.12.7 העוררים מסכמים כי "אין מחלוקת כי בר טורא עמדה בכל חובותיה על פי הסכם ההקצאה". אולם מתעלמים מכך שלא השלימו התכנון במועדים, על הארכותיהם, וכי בהסכמי ההרשאה כתוב כי אם לא יעמדו בחובתם להשלים תכנון "מכל סיבה שהיא" תפוג זכותם להרשאה (ואם ישנה זכות להקצאה אחרי כן, גם זכות זו תפוג).
6.12.8 שלב א' – חוו"ד גב' אלבק מיום 17/1/85 והליך הרישום – וכן חוו"ד אלבק מיום 7/2/1993.
6.12.9 חוו"ד גב' אלבק מיום 17.1.85 – כאן קובעת גב' אלבק כי לא עשו רכישות בכפר צפא, בו מצוי "שלב ב'". ובשפתה: "מאחר ואין טענה שיהודים קנו שטח מאדמות כפר צפא...". העוררים טוענים כי היא חזרה בה מקביעה זו בחוו"ד מיום 7/2/93. אולם, כאמור לעיל – שם היא קבעה רק: מתחזקת הודאות בכך שהשטחים שסומנו במפה הם אדמות מדינה או שמי שהיו בעליהם אכן מכרו אותם למי שמכר בזמנו את הקרקע ליזמים של גבעת אהוד".
6.12.10 גם בפנינו, כמו כנראה בעניין כולו, נראה כי העוררים סבורים כי טענה שחוזרים עליה פעמים רבות הופכת לאמת. לטעמנו, אין בחוות הדעת האחרונה של גב' אלבק בכדי להוות סטיה מהקביעה הקודמת כי לא נרכשו שטחים בשטח כפר צפא. כאן -היה ניתן לדחות את הערר – אולם לשם השלמת התמונה נדון בטענות הנוספות ובהן טענת ההסתמכות של צדדים שלישיים.
6.12.11 העוררים מסתמכים גם על המלצתה של גב' אלבק להחכיר הקרקע של שלב א' לבר טורא תמורת 5% מערכה. טענה זו טובה לשלב א' וכך אכן בוצע. אולם כפי שמסבירה גב' ג'אנו גם אם היינו קובעים שקביעה זו יפה לשלב ב' – הרי שבאותן תקופות הקצו גם ללא תשלום כלל, וכיום, מקצים בדמי חכירה מלאים, המשקפים את מלוא ערך הקרקע.
6.12.12 יש, אם כן, לדחות את כל יתר הטענות הקשורות המבקשות להחיל כללים אלו על שלב ב' – הן משום אי הוכחת הטענה שהיה הסכם חוקי, מוסמך ותקף בדבר החלפת קרקעות בין העורר 6 למדינה והן משום שגם אם היה כזה – ההקצאה נעשית היום בדמי חכירה מלאים בלבד.