...
--- סוף עמוד 45 ---
6.13.4 אעיר שוב כי העוררים שמו להם שיטה בערר זה, כמו גם בפעולות מול הממונה לגבי שלב ב', לחזור שוב ושוב על טענות – בהנחה שהחזרה עליהן תיצוק בהן קורטוב של מוצקות ונופך של אמת.
6.13.5 גם השיטה של קבלת חלקים נבחרים בלבד ממסמכים משפטיים, אינה תורמת ... בכלל זה העוררים מאמצים רק חלק מכל חוו"ד של גב' אלבק ז"ל, כמו גם רק החלק שנוח להם איתו מחוו"ד של עו"ד ביבר (יבדל"א).
...
6.14 עסקת החליפין
6.14.1 ללא כל תימוכין טוענים העוררים כי בשלהי שנות השמונים או בתחילת שנות התשעים פנה העורר 6 לסגן השר מיכאל דקל. גם לדברי העוררים סגן השר לא כהן בתפקיד זה מסוף שנת 1988. עו"ד גליק העיד כי הפניה היתה בתחילת שנת התשעים, אף שהוא לא היה עד לה.
6.14.2 מעבר לאי היכולת להוכיח את דבר קיומו של ההסכם, ולטעויות לגבי התאריכים, נשוב ונזכיר כי העוררים התעלמו משאלת הח"מ בדבר יכולתו של סגן שר לחייב את המדינה, שאלה המתחזקת במידה והסיכום היה מול מר דקל, כאשר כיהן כיועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות. בהקשר זה נציין כי הפסיקה בעניין ברורה.
...
6.15 החלטת ועדת החריגים מיום 21/7/93 והפרק "הממונה רואה בשלב ב' קרקע פרטית בניהול ממשלתי
6.15.1 כל העדויות שהובאו בפנינו מראות חד משמעית כי הועדה דנה בעניינים תכנוניים ומדיניים בלבד ואין בקביעותיה בכדי לקבוע זכויות במקרקעין.
6.15.2 הועדה אינה מחליפה את הועדה לרישום ראשון או את ועדות הערר על הועדה לרישום ראשון, אין היא קובעת תנאי התקשרות או הקצאה. קביעותיה ונימוקיה יכולים לחייב את הריבון רק לגבי מתן הרשאה לתכנון המקרקעין ואין לגזור מהם או לצקת לתוכם משמעויות שאינן ממן העניין התכנוני-מדיני.
6.15.3 לפיכך אין להתייחס לטענת "חזקת תכנון המעשה המנהלי". חזקה זו היתה בה משמעות לו הערר שלפנינו היה נסוב על חזרה מהחלטה תכנונית-מדינית שהיא בסיס סמכות הועדה.
--- סוף עמוד 46 ---
6.16 הסכם הרשאה לתכנון ומכתבו של עו"ד שטיינמץ מיום 1.8.1994:
6.16.1 העוררים מנסים לטעון כנגד האמור בהרשאות כי המדובר בקרקע ממשלתית, כי המדובר בהסכם הרשאה סטנדרטי.
6.16.2 זאת למרות מכתביו הרבים של ב"כ העוררות למשיב ואנשיו בהם חזר פעם אחר פעם על טענתו שהמדובר בקרקע פרטית בניהול ממשלתי. למרות המכתבים הרבים (שכפי שהעידו עדי המשיב – הביאו כנראה לאימוץ הטענה) לא טרח ב"כ העוררים לדרוש כי ההגדרות ישונו בהסכם ההרשאה או בחידושיו השונים. לו היו העוררים מאמינים כי המדובר בקרקע פרטית היו מביאים הנושא להכרעה אצל המשיב הרבה קודם לכן ודורשים כי הסכמי ההרשאה יבהירו עניין זה – כך גם עלה מעדותה של גב' ג'אנו.