ש: ואתה אומר שהתשובה שאתם הסתמכתם, לצורך העניין הידיעה שלכם על כך שלברטורה יש זכויות נובעת מהמכתב של עו"ד שטייניץ משנת 94'?
ת: ממש לא. ממש לא
...
--- סוף עמוד 54 ---
ת: וזו הנקודה שאמרתי שאני רוצה שקודם שניזהר בה כי ידעתי שלשם זה הולך, ממש לא. אתה מערב שני דברים שונים,... אחד, לברטורה היו זכויות מכוח הסכם הרשאה שאני לא חושב שיש מישהו שהוא חולק שהוא קיים, ההסכם ההרשאה הזה זה הסכם הרשאה בין המנהל האזרחי לבין ברטורה.
ש: נכון.
ת: וזה הזכויות שהיו לברטורה נקודה ואם הייתי דופק אז בדלתות המנהל הייתי אומר, נא להראות לי את הסכם ההרשאה זה ההסכם שהיו מראים לי ואני אומר שוב אין חולק על כך, אני לא יודע שיש חולק על כך. נקודה..." (עמ' 369-368)
...
"עו"ד שטרן: ... רק תאשר לי שלא פנית לממונה לקבל מסמך עדכני לגבי היות הקרקע, קרקע בניהול. זאת אומרת המסמך היחיד שיש לך הוא המסמך מ-94 של יעקב שטיינמץ?
עד: התשובה שלי היא כזאת לא פניתי אבל זה לא המסמך היחיד שיש לי. יש לי הרבה מסמכים שמעידים על כך, זה קרקע פרטית בניהול ממשלתי שאחד מהם זה המסמך של עו"ד שטיינמץ.
ש: אמרתי מסמך מהממונה, לא מסמכים אחרים.
ת: בסדר אני אומר, יש לי הרבה מסמכים מהממונה שמעידים על כך שזו קרקע פרטית בניהול ממשלתי, זה אחד מהם.
ש: איזה מסמך?
ת: ...אולי הוא הבהיר, הברור והישיר שבהם אבל כל מסכת ההתכתבויות עם הממונה שסופה המסמך מינואר 94' עבור דרך המכתבים של עו"ד אלבק, עבוד דרך ההחלטה בעררים, עבור בהחלט לכבד את ההתחייבויות כפי שהסברתי קודם כלפי רוכשים מהציבור וכן הלאה, וכל הלאה, כולם כאחד מכוונים כחץ לכך שמדובר בקרקע פרטית בניהול ממשלתי." (עמ' 371)
הנה כי כן, אין מחלוקת שעו"ד איתי גפן, לא פנה למינהל האזרחי על מנת לבדוק את טיב הזכויות במקרקעין בטרם "עסקת המכר", הגם שהוא ידע, שרק ב"מינהל האזרחי" ניתן לבדוק זאת.
טענתו, שהוא הסתמך על מסמכים אחרים - ביניהם מכתבו של עו"ד שטיינמץ משנת 1994 - אינה משכנעת.
מכתבו של עו"ד שטיינמץ הוא משנת 1994 - 5 שנים !!! לפני עריכת "עסקת מכר".
רצף המסמכים, חוות הדעת של הגב' פליאה אלבק והחלטות "ועדת העררים", מצביעים באופן ברור על כך, שמדובר בקרקע שהוכרזה "רכוש ממשלתי"/"מקרקעי מדינה", אשר טרם הכרזתה שכזו, לא הייתה קרקע בבעלות פרטית.