חוזה על-תנאי הוא חוזה שלם מרגע כריתתו. כמו כל חוזה אחר, אף חוזה על-תנאי נוצר בדרך שמתווה פרק א לחוק החוזים, לאמור: בדרך של הצעה וקיבול. חוזה על-תנאי מחייב את הצדדים לו כבר מעת כריתתו. ההבדל בין חוזה על-תנאי ובין חוזה מוחלט הוא בכך, שתוצאותיו האופרטיביות של חוזה על-תנאי (מתלה) אינן מיידיות אלא דחויות ומותנות.
שתי נקודות-זמן עיקריות בחייו של חוזה על-תנאי. האחת – רגע כריתת החוזה; האחרת – רגע התקיימות התנאי. מרגע כריתתו של חוזה על-תנאי מתלה ועד התרחשות התנאי יש לחוזה נפקות מלאה, אולם ההתחייבויות המעשיות הנובעות ממנו טרם נכנסו לכלל פעולה...
...
עם התקימות התנאי - או אי-התקיימותו – נקבע גורל ההתחייבויות האופרטיביות של החוזה. כאשר מתקיים התנאי המתלה, הופך החוזה מחוזה על-תנאי לחוזה רגיל; ואילו אם התנאי המתלה איננו מתקיים, החוזה מתבטל...
...
ה. אומד-דעתם של הצדדים
שאלת מהותו של החוזה, המותנה הוא אם מוחלט, כמו שאלת סיווגו של התנאי, המתלה הוא אם מפסיק, תיפתר באמצעות התחקות אחר דעתם של הצדדים.
...
כאשר הצדדים לחוזה מגלים את דעתם בדבר מהות התנאי ותוצאותיו, אין קושי רב בהתחקות אחר כוונתם. קשיי הפרשנות מתעוררים ביתר שאת במקרים שבהם נלמדת הכוונה מתוך נוסח החוזה ונסיבות העניין. יש שהקושי מתייחס לשאלה אם החוזה כולל תנאי, ויש שהוא מתייחס לשאלה אם התנאי הנדון הוא מתלה או מפסיק."
...
--- סוף עמוד 69 ---
לדעתי, אין ספק כי גם תנאי חיצוני - מתלה או מפסיק - יכול להיות מוסק מכללא מאומד דעתם של הצדדים.
...
ו. חזקת תנאי מתלה
1. משמעות החזקה
סעיף 27(ב) לחוק החוזים קובע חזקת תנאי מתלה, וזו לשונו: "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על-פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון היא תנאי מתלה"...
...
אין ספק שהצדדים יכולים לקבוע במפורש כי החוזה שביניהם מותנה בתנאי מתלה, כשהתנאי הוא הסכמת אדם שלישי או רשיון על-פי חיקוק. במקרה זה אין כלל צורך להפעיל את חזקת סעיף 27(ב); מעצם טבעו החוזה הוא אז חוזה על-תנאי מתלה.
תנאי מתלה יכול גם להיות מוסק מכללא מכוונת הצדדים, כפי שהיא משתקפת בחוזה שביניהם. השאלה אם ניתן לקרוא אל תוך החוזה תנאי מתלה מכללא היא שאלה של פירוש החוזה על-פי כוונת הצדדים לו. במקרה של העדר כוונה או ספק לגביה ניתן להסתייע, בתהליך פירוש החוזה, בחזקת סעיף 27(ב)" (ההדגשה שלי – י.פ)