עד: כן, פשוט אנחנו מדברים על סוף שנות ה-90' טרום האינטיפדה השנייה והערכה הייתה שזה אכן יתממש. אף אחד לא תקע כף לגבי לוח הזמנים אבל בהינתן העובדה שגבעת אהוד א' פותחה ונבנתה לא, לא נראה סיבה לא תכנונית ולא גיאופוליטית שזה לא יקרה." (עמ' 347)
...
--- סוף עמוד 72 ---
"ת: ההפרדה משלב א' לשלב ב' היא הפרדה תכנונית, היא לא הפרדה שקשורה לסטאטוס המקרקעין אוקי? קרקע, במהלך של ההכרזה הוא מהלך אחד לגבי שתי חטיבות של הקרקע בעצם הן לא שתי חטיבות לגבי חטיבת הקרקע כולה מה שלימים כונה שלב א' ושלב ב', אחד, שתיים, כן, מאחר שבאותו שלב חלק מבעלי הזכויות כבר מכרו את זכויותיהם לצדדים שלישיים אז גם אותם צדדים שלישיים היו צד להליך, להליך ההכרזה, נכון? אבל אני רוצה לדייק לא לגבי שלב ב', גם א' וגם ב' זה חטיבה אחת".
(עמ' 360)
...
"עד: הליך ההכרזה למיטב ידיעתי בוצע על שתי, על כל 1,200, כל 1,178, רגע, אני רוצה להשיב לאדוני, בשלב מסוים תוך כדי ההליך נעשה פיצול והוא הושלם בדיוק כמו שאמרתי בשני טקטים ראשית לגבי שלב א' שהואץ, אחר כך לגבי שלב ב'. הסיבות לכך אני שמעתי שני הסברים בעבר. שמעתי הסבר תכנוני שהיה קל יותר להעביר תב"ע על חלק אחד, הסבר אחר ששמעתי שפשוט עוצמת ההתנגדויות של תושבי כפר א' הייתה פחותה מאשר תושבי כפר ב' זה פחות חשוב בעיני, התוצאה הייתה שהוא הושלם על ידי אותו הליך כפי שאמרתי בשני טקטים, בשני שלבים, ראשית שלב א' ושנית שלב ב'. התוצאה היא זהה מכיוון הורתה של הקרקע היא אחת וכחטיבה אחת התוצאה היא זהה, גם אם הושגה בשני שלבים...
...
עד: ... דין אחד לשלב ב' ולשלב א' וזו בדיוק הנקודה. (עמ' 362-361)
...
עד: שלב א' היה קרקע פרטית בניהול ממשלתי ולכן הוא נרשם על שם המדינה. אני חוזר עוד פעם, שלב היה קרקע פרטית בניהול ממשלתי ולכן הוא נרשם על שם המדינה ולכן המדינה אחרי שהיא רשמה אותו על שמה נתנה הסכם הרשאה ואישרה שלימים הקרקע תוקצה ללא תמורה למי שהיה זכאי באמת לה,
...
עד: הם הפרטיים ודין אחד היה צריך להיות ל-א' ודין ל-ב' וברשותו של אדוני אני רוצה להוסיף עוד משפט כדי לחדד עד כמה הדברים נכונים. מה שקרה הוא שהיזמים, חמשת היזמים המקוריים או ששת היזמים המקוריים פחות חשוב היו אמנם חברים באצ"ל אבל לא היו כל כך חברים אחד כלפי השני. ואחרי שהם רכשו זכויות הם מיהרו וסחרו אותם לצדדים שלישיים." (עמ' 364)