כאמור, אף אחד מ"התנאים המתלים" לא התקיים.
תוצאת אי התקיימותם של ה"תנאים המתלים" הינה: "בטלות החוזה" כנאמר בסעיף 29 ל"חוק החוזים (חלק כללי)":
"29. בטלות החוזה או ההתנאה
היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה – מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלת ההתנאה".
אני מכריז על "בטלות החוזה".
והסעד:
"השבה לאחר ביטול
21. משבוטל החוזה, חייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה, ואם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה – לשלם לו את שוויו של מה שקיבל".
התובעת זכאית להשבה/החזר של התשלום אותו היא שילמה ב"עסקת המכר" זו, כנגד החזרת מניותיו של יהודה מור בחברת ברטורא בע"מ, אותן היא קיבלה ב"עסקת המכר".
לצרכי אגרת בית המשפט העמידה התובעת את הסכום על סך של 4,500,000 ₪ למועד הגשת התביעה.
בעקבות ביטול "חוזה המכר"; וככל שיוחזר מס השבח אשר שולם בגין "עסקת מכר" זו; תהיה זכאית התובעת לקבל החזר זה, היות ועל פי ההסכם בין הצדדים, היא נשאה בתשלום "מס השבח".
8. החייבים
התביעה הוגשה במקורה נגד יהודה ורות מור.
לימים, נפטרו השניים – ז"ל – וחליפיהם הם היורשים רבקה דנהאם תבדל"א (אשתו השנייה של יהודה מור ז"ל, לאחר הגירושין מרות מור ז"ל) וילדיהם של יהודה ורות מור ז"ל: משה שמחה מור, יובל מור ו-ורד מור יבדל"א.
--- סוף עמוד 83 ---
בעדותה מספרת הגב' רבקה דנהאם:
"ש: מתי היכרת את בעלך המנוח יהודה מור?
ת: אני פגשתי את יהודה בנובמבר 1992.
ש: ממתי אתם גרים יחד? ממתי גרתם ביחד?
ת: בסביבות 1995, 96', אני לא לגמרי בטוחה איזה תאריך מדויק". (עמ' 174)
השניים התגוררו יחדיו במדינת ג'ורג'יה שבארה"ב.
ממועדים אלה ואילך, לא גילה יהודה מור עניין בנכסים שהיו לו בישראל.
יהודה מור השאיר נכסים אלו לרות מור ונתן לה ייפוי כוח לפעול בהם כראות עיניה.
על הסדר חלוקת רכוש זו, העיד הבן משה מור. (עמ' 230)
בהתאם להסדר חלוקת רכוש זו, הייתה זו רות מור אשר השתתפה בישיבות הדירקטוריון של חברת ברטורא בע"מ. עו"ד משה גליק, אשר ייצג את חברת ברטורא בע"מ וטיפל במקרקעין אלו לאורך כל השנים, לא הכיר כלל את יהודה מור.