"לכבוד
עו"ד יעקב דנאי
מאחר והמשא ומתן בענין מכירת מניותינו בחב' בר-טורא, במשך זמן רב ותוצאה אינה נראית לעין – אנו מוצאים לנכון להגביל את הצעתנו בזמן סביר.
--- סוף עמוד 85 ---
לכן, אנו מודיעים לך – כי אם העסקה לא תצא לפועל עד תאריך 15 פברואר 99 – אנו רואים את כל הסכמותינו בנושא זה כבטלים ונהיה חפשיים לנהוג במניות לפי שקול דעתנו.
בברכה
רות מור
29.1.99 בשם יהודה מור"
(הדגשות שלי, י.פ. עמ' 114 למוצגי התובעת)
ביום 31/1/1999 שולח עו"ד יעקב דנאי מכתב לעו"ד איתי גפן וכותב:
"מצ"ב מכתב שקיבלתי מהלקוחה שלי בעניין גבעת אהוד".
...
(ההדגשה שלי, י.פ. עמ' 115 למוצגי התובעת)
בנספח נוסף שנלווה ל"חוזה" עליו חתומה רות מור בשם יהודה מור, יש שימוש חוזר בלשון רבים:
"בהמשך וכהבהרה לחוזה שבנדון אשר נחתם בינינו ביום _ במרץ 1999 (להלן: "חוזה העסקה"), הרינו לפנות אליכם, כדלקמן:
1. בסעיף 3.3 לחוזה העסקה (הצהרות המוכר) הצהרנו, כי על פי הסכם היזמות הוקצו לנו 1/12 מכלל הזכויות במקרקעי גבעת אהוד.
2. למען הסר ספק מובהר בזאת, כי אין לראות בהצהרה זו הצהרה או התחייבות מצידנו לכמות המגרשים שיש בידינו או בידי החברות בפועל כיום, וזאת מבלי לגרוע מתוקף הצהרותינו בסעיפים 3.4 ו-3.5 לחוזה העסקה.
3. ידוע לנו כי אתם מתכוונים לפתוח בהליכים משפטיים כנגד צדדים שלישיים בקשר עם זכויותינו במקרקעי שלב א' (כהגדרתם בחוזה העסקה), ואשר הועברו אליכם במסגרת העסקה שבנדון, ואין לנו כל התנגדות לכך.
4. אנו נסכים לשתף עמכם פעולה בקשר עם ההליכים המשפטיים הנ"ל, ובתנאי שלא יהיה בכך כדי להטיל עלינו איזו שהיא חבות, לרבות חבויות הנובעות מניהול ההליכים המשפטיים הנ"ל, שכ"ט עו"ד וכיוצ"ב.
5. מובהר בזאת, כי אין במכתבנו זה כדי להוות הצהרה מצידנו על זכויות שיש לנו בקשר עם מקרקעי שלב א' ו/או טיבם, מעבר למוצהר על ידינו בחוזה העסקה.
--- סוף עמוד 86 ---
6. לפיכך, אתם לא תהיו זכאים לכל סעד או תרופה ו/או שיפוי ו/או פיצוי מאיתנו במקרה של כשלון ההליכים המשפטיים הנ"ל, ובלבד שהזכויות הנמכרות (כהגדרתן בחוזה העסקה) יקנו לכם את מלוא זכויותינו במקרקעי גבעת אהוד (כהגדרתם בחוזה שבנדון).