ת: שהיא, שהיא תשלם, את חלקה כן...." (עמ' 49-48)
ביום 4/7/1999 כותב עו"ד משה גליק לעו"ד יעקב דנאי:
"הנדון: הגב' רות מור – גבעת אהוד
ביצוע פסק דין לתשלום שכ"ט
--- סוף עמוד 89 ---
לצערי לא נעניתי למכתבי הקודם בנושא הנ"ל.
לפיכך אבקשך להבהיר למרשך כי במידה והנושא לא ימצא את פתרונו בימים הקרובים בדרך הגיונית וסבירה לא תיוותר בידי כל ברירה אלא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בכדי לבצע את פסק הדין ועל-מנת להבטיח את זכויותיי דבר שיהיה כרוך בהכרח בהוצאות מיותרות שיחולו על מרשך." (עמ' 116 למוצגי התובעת)
על פני מכתב זה, אותו הפנה עו"ד יעקב דנאי לרות מור הוא כותב (בכתב יד):
"רותי
תשקלי אם כדאי לך לבזבז זמן ועצבים על מלחמה אתו כשכל מה שאת נדרשת זה לתת מכתב לקונה שישלם לו מהתשלומים האחרונים".
במקביל, ביום 4/7/1999 משיב/כותב עו"ד יעקב דנאי לעו"ד משה גליק:
"הנדון: גב' רות מור – גבעת אהוד תשלום שכ"ט
מכתבך מ – 4.7.99
1. צר לי שלא השבתי בכתב על מכתבך הקודם. אך למיטב זכרוני טלפנתי אליך ואמרתי שגב' מור הצהירה בפני כי בכוונתה לשלם את המגיע לפי הסכם הפשרה מהתשלומים האחרונים שתקבל עבור מכירת המניות. בדיוק כפי שנקבע בהסכם הפשרה.
גב' מור נפגעה מהחשד שלך בדבר כוונתה שלא לשלם את אשר התחייבה, לדבריה מעולם לא הונתה או רימתה אותך ואין סיבה שתטיל בה חשד שמא לא תעמוד בהתחייבותה.
2. עם קבלת מכתבך מהיום, חזרתי ודברתי עם גב' מור והיא חזרה בפני על הדברים הנ"ל.
3. לאור האמור לעיל, נדמה לי שאין מקום לנקיטת הצעדים שאתה מזכיר במכתבך.
4. אני מרשה לעצמי לציין מהיכרותי האישית כי גב' מור היא אשה של כבוד ומילתה היא מילה."
--- סוף עמוד 90 ---
(עמ' 117 למוצגי התובעת)
ביום 25/7/2004 כותב עו"ד יעקב דנאי מכתב נוסף לרות מור:
"רותי, אני מצטער על ההוצאה הנוספת הנגרמת לך עד שהכסף הגיע לידייך, אבל נדמה לי שבסופו של יום, העסקה היתה מאוד כדאית, כי במצב המדיני והכלכלי של היום לא היה נמצא קונה לנכס, מה גם שמתנהלים משפטים בין כל מי שהיה מעורב בעסקאות באזור ההוא.
(עמ' 118 למוצגי התובעת)
הנה כי כן, ראיות ברורות וחד-משמעיות, ש - רות מור קיבלה את מלוא תמורת המכר.
תמורת מכר זו נשארה אצלה ולא הועברה ליהודה מור.