"... אתה תקבל מכתב, הוא (הכוונה להלל – א.ר.ק.) אמר לך אתה מפוטר אתה מפוטר. אני מציע שתלך הביתה לישון, תנוח, תירגע, אנחנו נדבר אבל כרגע אתה מפוטר. אם יהיה שינוי נדבר, לא נראה לי "(ראה: בעמ' 7 לתמליל השני ש' 18-20).
וכן:
"ביקשת ממנו (הכוונה להלל – א.ר.ק.) ביקשת ממני, זה אותו דבר. מה לעשות זה אותם בעלים, מה לעשות" (ראה בעמ' 12 לתמליל השני ש' 16-17) (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).
כך גם באותה שיחה, נשמע הלל מתבטא במילים אלו:
"אתה הזמנת משטרה לעסק שלי" (ראה בעמ' 6 לתמליל השני ש' 4) (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).
וארז נשמע אומר לויקטור, בתגובה לטענותיו:
"איפה אני מוציא הערות בלי בסיס? העסק שלי או שלך?"(ראה בעמ' 9 לתמליל השני ש' 12).
--- סוף עמוד 28 ---
כאמור, בשום שלב במסגרת אותו תמליל, לא אוזכר שמו של מר פנחס, לא כל שכן שמה של נטלי, כבעלי העסק.
ודוק, כאשר נשאל ארז בחקירתו הנגדית לפנינו, כיצד הוא מסביר את אמירותיו במסגרת אותה שיחה, השיב:
"העסק הזה היה מחולק לשניים. במקום שבו היה הויכוח עם ויקטור והטבח, זה היה בית הקפה שעדיין לא נרכש על ידי נטלי והיא בכלל לא היתה הבעלים של המקום עדיין. מי שניהל את בית הקפה ועמד באותו זמן בקשר קבוע יעקב פנחס הבעלים היה התובע ויקטור קובלקובסי. אנחנו בכלל היינו במסעדה ואז ויקטור רץ אלי ואמר לי שהטבח רוצה להרוג אותו, רצנו למטבח לשמוע מה קרה והבנו שבכלל ויקטור הוא זה שהקניט את הטבח. עשינו סולחה כביכול ביניהם, הכל בחצי דקה והמשכנו לעבוד במסעדה בשיא הלחץ (זה היה שבת בצהרים). פתאום הגיעה משטרה לאתר והוציאו את הטבח באזיקים מבית הקפה, בלהט הדברים אמרתי דברים שאולי משתמעים אחרת, מעולם לא הייתי בעל המסעדה, לא התנהגתי כמו בעל המסעדה ואני מציע לקרוא את כל התמליל ואז יהיו תשובות לשאלות" (ראה: בעמ' 60 לפרוטוקול ש': 22-30).
- אין בידינו לשעות להסבריו אלו של ארז. מעבר לקביעותינו לעיל באשר למועד שהחל ממנו הפעילו הנתבעים את הנתבעת, הרי שמתוך עיון בתמלילים, מעלה כי לא מדובר היה בפליטת פה יחידה מצד ארז או הלל, אלא באמירות שנאמרו על ידי השניים לאורך כל חילופי הדברים. מכל מקום ניתן להיווכח מבחינת הקשר הדברים, שלא רק שארז והלל תיארו את עצמם כבעלי העסק, אלא שכך גם שאר הדוברים באותן שיחות (ויקטור, סובחי, הילה), התייחסו אליהם כאל בעלי המקום.
ודוק, אפילו בעדותו לפנינו, כאשר ענה ארז לשאלות שנשאל בקשר עם הוצאת תלושי השכר של העובדים, השיב תחילה באופן ספונטאני בלשון רבים כבעלי הנתבעת, אך מהר מאוד תיקן את דבריו, וכך העיד: