לעניין זה, מונה סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, כפי שתוקן בתיקון 3 לחוק, את המקרים בהם רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה, כדלקמן:
"(א)
(1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
--- סוף עמוד 36 ---
(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.
(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) בסעיף זה ובסעיף 7, "בית המשפט" – בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה"
- הנה כי כן, בהתאם להוראות החוק, כפי שתוקן בתיקון 3 לחוק, הרמת מסך ההתאגדות של החברה יכול שיעשה רק כנגד בעל מניות, ובענייננו כאמור, ארז והלל לא היו ואינם בעלי מניות בחברה.
דא עקא, שלעניין זה נטען על ידי התובעים בסיכומיהם, כי הפסיקה כבר הכירה במצבים שבהם ניתן להרים את מסך החברה גם כלפי מי שאיננו בעל מניות רשום, מתוך הכרה בקיומם של מצבים, דוגמת המקרה שלפנינו, שבהם בעל המניות הרשום איננו אלא איש קש, בעוד בעל המניות האמיתי נהנה מהריחוק מן החברה, וכי בצד האפשרות להטיל על איש הקש חבות מכוח הדוקטרינה של הרמת מסך, ניתן להרים את המסך גם ביחס לבעל המניות האמיתי, מתוך קביעה שהדיבור "בעל מניות" בסעיף 9 לחוק החברות איננו מונע קביעה כי "בעל המניות" הוא איננו מי שרשום כבעל המניות, אף כי הוא ורק הוא בעליהן בפועל. התובעים הפנו לעניין זה לפסק הדין בת"א 36333/07 (שלום קריות) ש.ח. ציפוי אלחלד (2000) בע"מ נ' חמדאן ואח', כפי שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתיק ע"א 4647-11-08.
- אין ידינו לקבל את טענתם זו של התובעים, בעניין חמדאן לעיל, דובר בהרמת מסך לפי סעיף 6(ב), היינו ייחוס "זכות או חובה של בעל מניה לחברה, או זכות של החברה לבעל מניה בה", וזאת על רקע טענת החברה באותו מקרה כי הנתבע פעל בחריגה מסמכות ועל כן פעולותיו אינן מחייבות אותה.
בית המשפט קבע באותו מקרה כי פעילותה הכלכלית של החברה הינה מסווה לפעילות כלכלית של הנתבע, ועל כן התקיימו התנאים להרמת מסך ו"מכאן שיש לראות פעולותיו כמחייבות את החברה".