--- סוף עמוד 5 ---
- בעניין פרשנות תניית שיפוט, תכליתה ותפקיד בית המשפט בעניינה נפסק :
" ...
.7אף שאין בכוחה של תניית השיפוט לשלול את סמכותו של בית המשפט בארץ, המדיניות היא לכבד תניות כאלה, שכן, בהיותן חלק מהסכם בין הצדדים, אין בית המשפט נותן ידו להפרת הסכמים. וכלשון השופטת המלומדת: "הכלל הוא כי בית המשפט יתן תוקף לתניית שיפוט זר ויעכב הליכים שהוגשו לפניו תוך הפרת הסכם כזה אלא אם התובע יאה סיבות טובות ומיוחדות המצדיקות את אי קיומה של תניית השיפוט".
החברה היא חברה זרה ומקום מושבה באוסטריה. היא רשאית להתנות עם המפיצים של מוצריה כי מקום השיפוט הבלעדי בכל סכסוך הנובע מיחסיהם העסקיים יהיה אוסטריה. מי שבא בעסקים עמה ומקבל את תנאיה כשנוח לו, אינו יכול להשתחרר מהם כשלא נוח לו.
במקרה דנן, לא מצא בית המשפט שהמפיץ הראה סיבות טובות ומיוחדות לאי-קיום התנאי. תמימת דעים אני עם קביעה זו. גם קביעתו של בית המשפט שאף-על-פי שהחוזה נכרת בארץ, בוצע בארץ והופר בארץ, אין בכך כדי להפטיר את המתקשר מתניית השיפוט הייחודית, מקובלת עליי.
.8תניית השיפוט הזר היא אחת מתנאי ההתקשרות האחרים, תחת הכותרת "תנאי התקשרות כלליים". נראה לי הביטוי "כל התקשרות משפטית" – התקשרות המוכפפת, על-פי תניית השיפוט, לבית המשפט האוסטרי ולמשפט האוסטרי-רחב מאוד ומתייחס לכל ההתקשרויות שבין המפיץ והחברה ולא רק למשלוח אחד, זה או אחר. יש "לתת לדיבור 'היחסים החוזיים' משמעות עסקית" (ע"א112/83 בן דב נ' שטלגרובר-אוטו גרובר ושות'[פורסם בנבו] [1], בעמ' 196) זוהי המשמעות שיש לתת לביטוי "כל ההתקשרויות המשפטיות" שהן אמירה בעלת משמעות רחבה.
הטענה כי קייות עילות לבר-חוזיות ושלגבי אלה אין להתייחס לתניית שיפוט, לאו טענה היא. "אפילו תביעת הנזיקין שנדונה באותו עניין איננה 'לפי החוזה' היא קשורה עם החוזה באופן מספיק כדי להביאה בגדר סעיף השיפוט ..." (שם, בעמ' 196). עילות הנזיקין, הטענה לפגיעה במוניטין, עילת עשיית עושר ולא במשפט וגרם הפרת חוזה, נשענים כולם באופן ישיר על היחסים העסקיים-חוזיים בין הצדדים, ואין להם קיום עצמאי. לפיכך יש ליישם את הסעיף גם על עילות אלה."
ראו: ע"א 5666/94 סנקרי נ' Julios Blum G.M.B.H, פ"ד נ(4) 73 (1996).
--- סוף עמוד 6 ---
גם בעניין שלפני, עילות הנזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, הטענה לפגיעה במוניטין, והטענה להפרת זכויות היוצרים של מאיירס נשענות כולן על היחסים החוזיים שבין הצדדים ולפיכך אף הן נשלטות על ידי תניית השיפוט הזר הקבועה בחוזה.