| בית משפט השלום בירושלים | |
| ת"א 1091-05 חברת דואר ישראל בע"מ (לשעבר - רשות הדואר) נ' שושנה גולדשטיין | |
| לפני | כב' השופטת תמר בר-אשר צבן | |
| התובעת | חברת דואר ישראל בע"מ (לשעבר - רשות הדואר) | |
| נגד | ||
| הנתבעת | שושנה גולדשטיין | |
| פסק דין
|
הסכם שנחתם בין התובעת (רשות הדואר, שהוחלפה בחברת הדואר בע"מ) לבין הנתבעת 1, הסדיר את נהלי עבודתה של הנתבעת 1 בתור סוכנת של התובעת, לשם הפעלת סוכנות דואר ואת החיובים ההדדיים החלים על הצדדים. התקשרות זו הופסקה לאחר ששמונה המחאות בסך כולל של 306,960 ₪ שהתקבלו בסוכנות הדואר של הנתבעת עבור כרטיסי חיוג לא כובדו. התובעת טענה, שקבלת ההמחאות הייתה בניגוד לנהליה ובניגוד להוראות ההסכם וכי בכך הפרה הנתבעת 1 את ההסכם באופן יסודי ואף התרשלה בביצועו. מכאן תביעת התובעת לחייב את הנתבעת 1 לשלם לה את סכום ההמחאות בניכוי סכום העמלות שהנתבעת 1 הייתה זכאית לקבל (בסך של 44,848 ₪) ובסך הכול 262,112 וזאת ₪ בגין הנזק שנגרם לתובעת בשל אי-פירעון ההמחאות.
מנגד טענה הנתבעת 1, כי ההמחאות התקבלו כדין וכי לא היה בקבלתם משום הפרת ההסכם עם התובעת. לטענתה, לא ידעה על הנוהל האוסר תשלום עבור מכירת מלאי באמצעות המחאות בסכומים גבוהים. עוד טענה, כי בכל מקרה, הנוהג שהיה מקובל בעניין זה היה שונה מהנוהל, וכי היה זה בידיעת התובעת ובהסכמתה. לחלופין טענה הנתבעת, כי התובעת אחראית באופן בלעדי לנזק שנגרם, מאחר שלא יידעה אותה על כך שההמחאות הראשונות חוללו בשל היעדר כיסוי, הגם שיכולה הייתה לעשות כן ובכך למנוע את הנזק ולמצער, להקטינו באופן משמעותי.
התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3, שהוגשה מכוח ערבותם לקיום התחייבויות הנתבעת 1 על-פי ההסכם, נדחתה בהסכמת הצדדים.
השאלות הטעונות הכרעה הן בעיקרן אלו: האם אמנם הפרה הנתבעת את הסכם הסוכנות שנחתם עימה, האם היה במעשיה משום רשלנות והאם כטענת הנתבעת, יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת.
א. הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין
- תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.
--- סוף עמוד 2 ---
תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' גובראן בפסקאות 12-11. ראו גם: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145, 147 (1970); ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768, 773 (1973); ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353, 356 (1974);ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241, 249 (1997)).