ב. החלפת רשות הדואר בחברת הדואר
- הסכם שנחתם בין רשות הדואר לבין הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) בשנת 2000 הסדיר את תפקידה של הנתבעת בתור סוכנת דואר של הנתבעת. כתב התביעה הוגש ביום 4.1.2005 בידי רשות הדואר, ולימים, משהוקמה חברת הדואר בע"מ, נכנסה היא בנעליה של רשות הדואר.
בסיכום טענותיה טענה הנתבעת לראשונה, להיעדר יריבות בינה לבין התובעת, בשל כך שרשות הדואר שעימה נחתם ההסכם, אינה קיימת עוד וכי לא הוגשה בקשה להחלפת רשות הדואר בחברת הדואר. בעקבות העלאת טענה זו לראשונה במסגרת סיכומי הנתבעת (שהוגשו רק ביום 4.8.2011), הגישה התובעת בקשה למחיקת טענה זו מסיכומי הנתבעת, בהיותה בגדר שינוי חזית. בקשה זו גררה אחריה חילופי בקשות ותגובות, אולם לא ניתנה החלטה לגופה של הטענה.
בטרם נפנה אל הדיון בתובענה הנדונה לגופה, ראינו לנכון לסלק את טענתה האמורה של הנתבעת כבר עתה.
חברת דואר ישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית הפועלת מאז יום 1.3.2006 מכוח חוק הדואר, התשמ"ו-1986. עד חודש מארס 1987 ניתנו שירותי הדואר במדינה באמצעות משרד התקשורת, והחל ממועד זה ניתנו שירותים אלו באמצעות רשות הדואר, שהייתה תאגיד סטטוטורי. במועד האמור, 1.3.2006, נכנסה חברת הדואר בע"מ בנעלי רשות הדואר, בכל הקשור לביצוע תפקידיה (זאת מכוחסעיף 23 בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004 וכן מכוח רישיון כללי שהעניק לה משרד התקשורת).
כתב התביעה בתביעה הנדונה הוגש ביום 4.1.2005, עוד בתקופה ששירותי הדואר ניתנו בידי רשות הדואר, ולכן התביעה הוגשה בידי רשות הדואר. במהלך בירורה של התביעה ובמועד הגשת סיכום טענותיה של התובעת כבר הוחלפה רשות הדואר בחברת הדואר בע"מ. לכן גם צוין בכותרת סיכומי התובעת, כי התובעת היא "רשות הדואר (כיום – חברת הדואר בע"מ)". לאור העובדה שעל-פי החוק
--- סוף עמוד 3 ---
החליפה חברת הדואר את רשות הדואר, אין בכך כל פסול (עם זאת, דומה שהיה נכון יותר לציין "חברת הדואר בע"מ (לשעבר – רשות הדואר)").
עוד יוער, כי בכל מקרה, לא הייתה מניעה להחלפת רשות הדואר בחברת הדואר וזאת לאור הוראות תקנות 26-24 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינן בהחלפת בעלי הדין. כאמור בהוראות אלו, החלפת בעלי הדין אפשרית בכל שלב של הדיון, אף מבלי שהוגשה בקשה מטעם בעלי הדין.
ג. עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים
- ההסכם בין התובעת לבין הנתבעת נחתם ביום 28.6.2000 ועל-פיו הוסכם שהנתבעת תשמש סוכנת דואר של התובעת ותנהל סוכנות דואר ברובע היהודי בירושלים (להלן – ההסכם; סוכנות דואר זו תכונה להלן – סוכנות הדואר). ההסכם מתייחס לתקופה של שנה אחת ונקבע בו כי "יוארך מאליו לשנה אחת נוספת", אלא אם כן אחד הצדדים יבקש לסיימו בהודעה שישלח חודשיים מראש, או שיחולו נסיבות כמפורט בהסכם, שיאפשרו לתובעת להביא לסיומו (סעיפים 22 ו-23 בהסכם).
הנתבעים 2 ו-3 הם קרובי משפחה של הנתבעת, שחתמו על כתב הערבות המהווה נספח של ההסכם, ועל-פיו התחייבו הם כלפי התובעת לערוב לקיום לכל התחייבויותיה של הנתבעת מכוח ההסכם. סכום הערבות הוגבל עד סכום של 230,000 ₪ וכן הוגבלה ערבותם לתקופה שבה יעמוד ההסכם בתוקף וכן עד תום שישה חודשים ממועד תום תקופה ההסכם. עם זאת נקבע כי ניתן יהיה להאריך את תקופת תוקפה של הערבות וזאת "בידי הסוכן בהתאם להארכת תוקפו של החוזה מעת לעת, וכתנאי מוקדם להארכה כאמור" (סעיף 19(ב) בהסכם).
- הנתבעת הפסיקה לנהל את סניף הדואר ביום 11.7.2004 בעקבות הודעת התובעת במכתב מיום 7.7.2004 על סיום ההתקשרות (צורף לתצהיר של ראובן מרדכי מטעם התובעת). הרקע לכך היה טענת התובעת כי הנתבעת קיבלה את התמורה עבור כרטיסי חיוג שנמכרו בסוכנות הדואר בהמחאות, שהיו בסכומים שעלו על הסכום שמותר היה לקבל בהמחאות לפי נהלי התובעת.
בעניין זה, אין מחלוקת על כך שבין יום 17.6.2004 ליום 1.7.2004 נמכרו בסוכנות הדואר של הנתבעת כרטיסי חיוג לשימוש בטלפונים ניידים (להלן – כרטיסי חיוג), שהתמורה עבורן שולמה בשמונה המחאות בסכום כולל של 306,960 ₪, כמפורט להלן:
| מספר המחאה | תאריך פירעון | סכום ההמחאה | הבנק הנמשך | שם המושך |
| (1) 16665528 | 17.6.2004 | 3,580 ₪ | דיסקונט | סלאח שוויש |
| (2) 0010275 | 21.6.2004 | 8,200 ₪ | פועלים | סלימאן שוויש |
| (3) 0010274 | 23.6.2004 | 8,400 ₪ | פועלים | סלימאן שוויש |
| (4) 16671203 | 27.6.2004 | 55,050 ₪ | דיסקונט | סלאח שוויש |
| (5) 16609763 | 28.6.2004 | 29,880 ₪ | דיסקונט | עסאם שוויש |
| (6) 5312002 | 30.6.2004 | 38,600 ₪ | לאומי | עמאד אלאדין שוויש |
| (7) 5312003 | 30.6.2004 | 73,250 ₪ | לאומי | עמאד אלאדין שוויש |
| (8) 5312004 | 1.7.2004 | 90,000 ₪ | לאומי | עמאד אלאדין שוויש |
בעניין המחאות אלו, אף לא הייתה מחלוקת על כך שהן לא כובדו בשל היעדר כיסוי. לטענת התובעת, היא הגישה את ההמחאות לגבייה בלשכת הוצאה לפועל, אך לטענתה, הגם שמיצתה עד תום הליכים אלו, לא הצליחה לגבות דבר ממושכי ההמחאות.
- הצדדים חלוקים בשאלה אם בביצוע העסקאות למכירת כרטיסי החיוג וקבלת התמורה באמצעות ההמחאות הנזכרות, פעלה הנתבעת בניגוד להסכם ובניגוד לנהלים של התובעת.
טענת התובעת בתמצית היא, שהנתבעת ביצעה את העסקאות שבגינן שולם באמצעות ההמחאות בניגוד לנהליה אשר מחייבים את הנתבעת מכוח החוזה עמה. לטענתה, בטרם החלה הנתבעת לעבוד בתפקיד סוכנת של התובעת, היא השתתפה בקורס הכשרה, שבמהלכו נלמד נושא הגבלת סכומי העסקאות שבגינן ניתן לשלם בהמחאות. בנוסף לכך, מספר שנים לאחר מכן, נשלח אל הנתבעת נוהל בכתב, שעדכן את שיעור הסכום שניתן לשלם באמצעות המחאות.