מנגד טענה הנתבעת, שלא ידעה על דבר הנוהל האמור, וכי בעסקאות הנדונות פעלה בהתאם לנוהג המקובל באשר למכירת מוצרים הנמכרים בסניפי הדואר שתמורתן משולמת בהמחאות.
- אין מחלוקת על כך שהתראה ראשונה בכתב מטעם מנהל מחלקת הבקרה של התובעת על החריגה הנטענת מהנוהל, התקבלה אצל הנתבעת ביום 5.7.2004, וכי היה זה לאחר שכל שמונה ההמחאות כבר התקבלו לתשלום בסוכנות הדואר (מוצג נ/3). במכתב זה נאמר לנתבעת כי בקבלת חמש ההמחאות הראשונות, פעלה היא בניגוד להוראות של התובעת. כן נאמר לה, כי ליקוי נוסף שנמצא במעשייה היה העובדה שלא נבדק בבנק הנמשך של כל אחת מההמחאות, אם ישנו כיסוי מספיק בחשבונות שמהם נמשכו. באותו מכתב אף נאמר לנתבעת, כי עליה לגבות ממושכי ההמחאות את סכומיהן במזומן, שאם לא כן, ייחשב הדבר לגירעון שייזקף לחובתה.
עם זאת, הצדדים חלוקים באשר לשאלה אם למכתב מיום 5.7.2004 קדמה התראה בעל-פה ביום 27.6.2004 (לאחר קבלת ארבע ההמחאות הראשונות). לפי טענת התובעת, כבר במועד זה נודע לנתבעת בשיחת טלפון עם מנהל הבקרה של התובעת, כי שתי ההמחאות הראשונות לא כובדו, אך למרות זאת, המשיכה היא המחאות נוספות ואף בסכומים גבוהים יותר באופן משמעותי. לעומת זאת, טענת הנתבעת היא, כי רק ביום 4.7.2004 שמעה לראשונה מהתובעת על כך שההמחאות לא כובדו, וכי היה זה בשיחת טלפון עם מנהל הבקרה של התובעת, שקדמה למכתבו מיום 5.7.2004. אולם לטענתה, במועד זה היה זה כבר לאחר שכל שמונה ההמחאות התקבלו, כך שהיה זה מאוחר מדי למנוע את העסקאות. מחלוקת עובדתית זו עומדת במוקד טענות הצדדים בשאלת האחריות לנזקים נושא התביעה הנדונה.
--- סוף עמוד 5 ---
- ביום 7.7.2004 נשלח אל הנתבעת מכתבו הנזכר לעיל של מנהל מרחב ירושלים של התובעת, שבו כאמור, הודיע על סיום ההתקשרות עימה ביום 11.7.2004. במכתב נאמר כי הנתבעת חרגה מנהליה של התובעת, בכך שבסוכנות הדואר נערכו עסקאות שכללו קבלת המחאות והיא נדרשה לשפות את התובעת בסכום ההמחאות שלא נפרעו (306,960 ₪). עוד נאמר לה שאם לא תעשה כן תוך שבעה ימים, כי אז ינוכה סכום זה מהתשלומים המגיעים לה על-פי החוזה עמה. התובעת הדגישה כי יש בהתנהלותה המתוארת של הנתבעת משום הפרה יסודית של ההסכם עימה, וכי התובעת רואה עצמה זכאית לדרוש מהנתבעת פיצוי בגין הנזקים שהסבה הנתבעת.
- בין הנתבעת לבין בא-כוחה של התובעת התנהלו מגעים שונים מתוך ניסיון להביא להסדר בעניין תשלום סכום ההמחאות (מכתב הנתבעת מיום 21.11.2004 – ת/2), אך משאלו לא צלחו, הוגשה ביום 4.1.2005 התביעה הנדונה. בתביעה זו, שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, נתבעה הנתבעת לשלם את סך של 267,182 ש"ח, המהווה את סכום ההמחאות שלא נפרעו, בניכוי סך של 44,848 ₪ בגין התשלומים שהגיעו לנתבעת על-פי ההסכם ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית. תביעה זו הוגשה נגד הנתבעת ונגד הערבים (הנתבעים 2 ו-3), שהתביעה נגדם הוגבלה לסך של 230,000 ₪.
בהתאם להסכמת הצדדים שאושרה בהחלטת הרשמת מיום 13.4.2005, נדחתה התביעה נגד הנתבעים 2 ו-3 על הסף. בהחלטה נוספת של הרשמת מיום 9.10.2005 התקבלה בקשת הנתבעת למחיקת כותרת והנתבעת נדרשה להגיש כתב הגנה, אשר הוגש ביום 20.11.2005.
- בקדם המשפט שהתקיים ביום 6.3.2006 ניתנה החלטת בית המשפט שבה נקבעו הפלוגתות הטעונות הכרעה, אשר רק לגביהן הורשו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וראיות, כלהלן: "1.1 האם פעלה הנתבעת בניגוד להסכם שבינה לבין התובעת ו/או בניגוד להוראות הנוהל של התובעת? כיצד ומתי?; 1.2 האם ההסכם שבין הצדדים ו/או הוראות הנוהל להם טוענת התובעת היו תקפים בנוגע לשיקים נשוא התביעה?; 1.3 מהו הנזק שנגרם לתובעת, אם נגרם כתוצאה מכך שהנתבעת פעלה בניגוד להוראות ההסכם שבינה לבין התובעת ו/או בניגוד להוראות הנוהל של התובעת, אם כך היה?; 1.4 האם ידעה התובעת על כך שהנתבעת קיבלה שיקים בסכומים הנטענים בכתב התביעה, בניגוד להוראות ההסכם ו/או הוראות הנוהל של התובעת ומהי הנפקות לכך?; 1.5 האם התובעת העירה לנתבעת בכל דרך שהיא על כך שהיא מקבלת שיקים בניגוד להוראות ואם לא נהי הנפקות לכך?; 1.6 האם התובעת התרשלה כלפי הנתבעת בכך שלא הודיעה לנתבעת כי השיקים נשוא התביעה לא נפרעו ולא הזהירה אותה לא לקבל שיקים נוספים? 1.7 האם הרשלנות של התובעת, אם הייתה, מנתקת את הקשר הסיבתי מרשלנות הנתבעת, אם הייתה?; 1.8 האם הייתה לנתבעת הסמכות לקבל שיקים, באמצעות המחשב עד לסכום של 100,000 ₪?"
- מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית ביום 10.4.2006, אשר כללו תצהירים של אלו: מר שלום שושני, שבתקופה הרלוונטית עסק בתחום ההדרכה אצל התובעת; מר ראובן מרדכי, מנהל תחום הגבייה באגף הכספים של התובעת; מר משה אמזלג מנהל מחלקת הבקרה של התובעת.
--- סוף עמוד 6 ---