ראו גם: ע"א 7338/00 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' המנוח ינון שרעבי, פ"ד נז(2) 745 (2003), כבוד השופט מ' חשין, בפסקה 20).
--- סוף עמוד 19 ---
בהקשר זה ראוי להזכיר, כי מערכת יחסים זו עוגנה לפני מעט למעלה משנה בחקיקה, בחוק חוזהסוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-1912 (ס"ח תשע"ב 2338 מיום 27.2.2012, עמ' 174). בחוק זה נקבע כי אמנם לא מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד או קשרי שותפות (סעיף 2). עם זאת נקבע במפורש כי "הצדדים לחוזה סוכנות חייבים לפעול זה כלפי זה בנאמנות" (סעיף 3). הוראות חוק זה אינן חלות על המקרה הנדון, אשר נסיבותיו התרחשו זמן רב בטרם נחקק. עם זאת בענייננו חלים הדינים שנקבעו בפסיקה וכן הוראות חוק החוזים החלים על כל הסכם. כך אף נאמר בעניין זה בהצעת החוק, כי על-פי המצב המשפטי שקדם לחקיקת החוק, הסכמי הסוכנות נשענו על הדין הכללי ובעיקר על דיני החוזים (ראו בדברי ההסבר להצעת חוק זכויות הסוכן המסחרי ומעמדו, התשע"א-2011, הצ"ח הכנסת, תשע"א מס' 404, עמ' 230).
- בנוסף על החובה ההדדית שחלה על הצדדים לפעול האחד כלפי השני בנאמנות, שזו כאמור חובה החלה באופן הדדי על שני הצדדים, חלה על הצדדים גם חובה לנהוג האחד כלפי השני בתום לב. חובת תום הלב חלה מכוח העובדה שמדובר בשני צדדים לחוזה ולפיכך בהתאם לסעיף 39 בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 חלה על התובעת ועל הנתבעת החובה לקיים את הוראות החוזה "בדרך מקובלת ובתום לב". חובת תום הלב אף חלה על מערכת היחסים שבין הצדדים מכוח הוראת סעיף 61(ב) בחוק החוזים, הקובעת כי הוראות חוק החוזים יחולו גם על פעולות משפטיות שאינן נובעות מחוזה. כפי שנקבע זה מכבר פעמים רבות, החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, חלה על כלל המערכת המשפטית ועל כלל הפעולות המשפטיות, אפילו בהיעדר דבר חקיקה מפורש. לפיכך אין בעובדה שבמועד הרלוונטי טרם נחקק חוק חוזה סוכנות כדי להעלות או להוריד. כך למשל, אמר לעניין זה כבוד הנשיא א' ברק ברע"א 6339/97 משה רוקר נ' משה סלומון, פ"ד נה (1) 199 (1999) (פסקה 2 בפסק-דינו):
"תום-הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) ... הוא עיקרון 'מלכותי' (בג"ץ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מז(4) 702, בעמ' 708). הוא חל בגדריו של כל דין. 'מצודתו פרושה... על כלל המערכת המשפטית בישראל' (ע"א 700/81 פז נ' פז, פ"ד לח(2) 736, בעמ' 742). הוא מבטא עקרון התנהגות 'לעניין פעולות משפטיות וחיובים שבכלל המערכת המשפטית בישראל' (ע"א 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד לז(2) 1, בעמ' 10). עקרון תום-הלב אינו מוגבל לחוזים או לחיובים. זהו עקרון יסוד החולש על כל תחומי המשפט (ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 763 בעמ' 687). כך, למשל, הוא חל בכל תחומי הקודיפיקציה האזרחית החדשה ...