בלתי מהוראותיה והנחיותיה של התובעת ובכך התרשלה בביצוע התחייבויותיה על-פי החוזה" (פסקה 14 בכתב התביעה), אך למרות זאת, בתביעתה לא ייחסה התובעת לנתבעת את עוולת רשלנות, אלא הפרת חוזה בלבד. בנסיבות אלו, השאלה שאותה יש לבחון היא, אם אמנם הפרה הנתבעת את תנאי ההסכם שנקבעו.
- ככל שהדברים אמורים בהיבט העובדתי, הרי שהמחלוקות העיקריות שבין הצדדים הן בעניינים אלו: האחד, ידיעת הנתבעת על אודות הנוהל המגביל את סכומי ההמחאות שבאמצעותן ניתן לשלם עבור מוצרים הנמכרים בסוכנויות הדואר ובסניפיה. השני, שאלת קיומה של נורמת התנהגות העומדת בסתירה לנוהל. אם אמנם הייתה נהוגה נורמה מעין זו, כי אז השאלה היא, אם לנורמה זו ישנה עדיפות על פני הנוהל הכתוב. השלישי, התנהלות התובעת בנושא הבקרה אחר עבודת הנתבעת והזהרתה מפני קבלת המחאות, לאחר שמקצתן לא כובד.
- תחילה נעמוד בקצרה על הוראות ההסכם ומערכת היחסים שבין התובעת לבין הנתבעת. לאחר מכן נידרש למחלוקות העובדתיות, ולבסוף, נידרש אל שאלת אחריותן של כל אחת מבעלות הדין לנזק שנגרם בשל קבלת ההמחאות הנדונות.
ההסכם שנחתם בין הצדדים
- בהתאם להסכם שנחתם ביין הצדדים הנתבעת היא סוכנת של התובעת. כפי שנקבע בהסכם, הנתבעת נטלה על עצמה התחייבויות רבות הנובעות מתפקידיה הכוללים מכירת מוצרים של התובעת, ניהול כספי התובעת בסוכנות הדואר שבניהול הנתבעת, גביית סכומי כסף עבור התובעת ועוד כיוצא באלו תפקידים. כפי שאף נקבע במפורש, הנתבעת אינה עובדת של התובעת (סעיף המבוא השני בהסכם (ה"והואיל" השני)), אלא מתקיימים בין הצדדים מערכת יחסים של ספק וסוכן. מערכת יחסים זו, מעצם טיבה, מטילה על שני הצדדים חובות אמון, חובות נאמנות וחובות זהירות הדדיים. כך נקבע לעניין זה בע"א 88/605 תבורי-בית חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ, פ"ד מה(2) 1 (1991) (כבוד השופט ד' לוין, בפסקה 14):
"חובת אמון זו הוכרה בעבר על-ידי בית-משפט זה: ע"א 687/76 בלייויס נ' פיק, פ"ד לב(2) 721; ובעקבות פסק-דין זה נאמר, כי 'הסכם סוכנות הוא הסכם למתן שירותים אישיים; אף שמעמדו של סוכן אינו כמעמדו של עובד אלא כשל קבלן עצמאי, אין הבדל בין השניים מבחינת הדרישות למגע אישי, אמון הדדי ויחסי נאמנות בין היצרן ובין הסוכן' (ת"א (מחוזי חיפה) 1210/83 פרג'י ואח' נ' דובק בע"מ, פ"מ תשמ"ד (1) 504, בעמ' 510; וראה גם ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט (בורסי - ח. פרץ, מהדורה 2, תשמ"ב) 335)".