טלפון ולפיכך יש לזקוף זאת לחובתה. בנוסף לכך, הוכח שאמזלג ידע בשעה מוקדמת על ההמחאות שלא כובדו, ולכן לא ברור מדוע לא הודיע על כך מיד לנתבעת ולא שלח אליה באופן מיידי "הודעה מתפרצת", ובכך הייתה נמנעת קבלת ההמחאה מאותו יום בשעה 12:45.
לאור זאת טענה הנתבעת, כי אילו ניתנה לה התראה כנטען, לא הייתה ממשיכה לקבל המחאות ממושכיהן. כך במיוחד בשים לב לכך ששלוש ההמחאות הראשונות היו בסכומים נמוכים. לפיכך אילו הנתבעת ידעה שאלו לא כובדו, בוודאי שלא הייתה ממשיכה לקבל מאותם לקוחות המחאות נוספות ועוד בסכומים גבוהים בהרבה. בנסיבות אלו טענה הנתבעת, כי יש להטיל על התובעת אחריות למלוא הנזק, באשר רשלנותה מנתקת את הקשר הסיבתי שבין רשלנות הנתבעת לבין הנזק. לחלופין, יש להטיל אל התובעת רשלנות תורמת בשיעור של 50%.
- הנתבעת טענה כי יש לדחות את טענת התובעת, כי במכתבה מיום 21.11.2004 יש משום הודעת בעל דין. לטענתה, לא הייתה במכתב הודאה באחריותה, אלא רק בקשה לאפשר לה להמשיך ולנסות לגבות את סכומי ההמחאות ממושכיהן. בכל מקרה, לא היה זה אלא דברים שנאמרו במסגרת משא ומתן עם התובעת.
בדומה, אין לראות בהגנת הנתבעת משום טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, אלא טענות שעניינן בכך שהנוהל כלל לא התקבל אצל הנתבעת ושהנוהג היה שונה מזה שנקבע בנוהל.
טענה נוספת שטענה הנתבעת, כי אין תחולה לנוהל לעניין מכירת כרטיסי חיוג, מאחר שהנוהל עוסק במכירת "מוצרים דואריים", ואילו כרטיסי החיוג אינם מוצרים של הדואר.
- הנתבעת אף הוסיפה, כי בסעיף 18(ב) בהסכם נקבע כי במקרה שבו המחאה חוללה, "תנכה הרשות מהתשלומים המגיעים לסוכן לפי חוזה זה סך של 12.80 ₪ בגין כל שיק כאמור, שהוחזר". בנסיבות אלו טוענת הנתבעת, כי זו הסנקציה היחידה שהתובעת יכולה להטיל אל הנתבעת וכי אין היא יכולה לחייבה במלוא סכום ההמחאות.
עוד טענה הנתבעת, שבכל מקרה יש לגרוע מהסכום שבו תחויב את סכום שלוש ההמחאות הראשונות, באשר גם לפי הנוהל לא הייתה מניעה לקבלן. דובר בהמחאות שסכומן היה נמוך מסך של 10,000 ₪, שהתקבלו מלקוחות אמינים ומוכרים, שרכשו בעבר מוצרים בסוכנות הדואר שלה, וההמחאות שלהם תמיד כובדו.
ו. דיון והכרעה
השאלות הטעונות הכרעה
- התביעה הנדונה נשענת על עילה חוזית, שעניינה הפרת תניה בהסכם המחייבת את הנתבעת לקיים את הוראות התובעת הנקבעות בנהליה. אמנם נטען בכתב התביעה שהנתבעת "חרגה באופן
--- סוף עמוד 18 ---