הרעיון שלפיו מזונות הצדקה יתחלקו בין שני ההורים על סמך התחשבות כוללת ביכולתם הכלכלית של שני ההורים נזכר גם בשורת החלטות – בדן יחיד אגב דחיית בקשות רשות לערער – מן השנים האחרונות (ראו למשל: בע"ם 2561/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (20.7.2008) (להלן: בע"ם 2561/08); בע"ם 1715/07 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (26.8.2007)). כך למשל ציינה השופטתא' פרוקצ'יה בעניין אוחנה:
"בהערכת המזונות שעל אב לשלם לילדיו נוהג בית המשפט לקחת בחשבון את צרכיו של הילד וכן את גובה הכנסתו של אב ויכולתו הכלכלית. במסגרת זו, ממילא נלקחת בחשבון גם יכולתה הכלכלית של האם, וזו משליכה על היקף צרכיו של הילד ועל היקף המזונות שעל האב לשלם" (בע"ם 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, פסקה 5 (8.6.2005) (להלן: עניין אוחנה)).
ובבע"ם 2433/04 פלוני נ' פלונית (2.10.2005):
"פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות [...] לפיכך, במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו (מעבר לצרכיהם ההכרחיים), יש ליתן משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו שלו" (ההדגשה הוספה – ע' פ'; שם, פסקה 6 (2.10.2005)).
יוער כי בית המשפט לענייני משפחה בפסק הדין נושא הבקשה בבע"ם 919/15 (תמ"ש (משפחה ראשל"צ) 16785-09-12 ס"ר נ' ד"ר, פסקאות 23-22 (11.12.2013) (תמ"ש 16785-09-12 אופסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה)), ראה בהחלטה בעניין אוחנה כקובעת עיקרון רחב בדבר חלוקה שוויונית של חיוב המזונות הכולל בין ההורים, עד כדי מתן פטור ממזונות מעיקר הדין במקרים של משמורת פיזית משותפת (וראו ברוח דומה גם תמ"ש (משפחה טב') 42906-02-14 ע"ש נ' א"ש, פסקה 56 (11.5.2016); תמ"ש (משפחה נצ') 25370-02-13 ש"ט נ' ש"ט, פסקאות 227-226 (12.10.2015)). ברם, מובן כי כך לא נאמר בהחלטה; וכי ממילא אין בכוחה של החלטה בדן יחיד לשנות מן ההלכה המחייבת שפורטה בהרחבה.
--- סוף עמוד 18 ---
הדין העברי הנוהג במזונות ילדים – סיכום
- הצגנו עתה את הדין העברי הנוהג במזונות כפי שפורש עד כה בפסיקתו של בית משפט זה לצורך פרשנות סעיף 3(א) לחוק המזונות. סיכום הדברים הוא כדלקמן:
(א) אב יהודי חב לבדו במזונות ההכרחיים של ילדיו הקטינים בגילאי 15-0. המדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב, ונהוג לכמתם בסכום של כ-1,400-1,300 ש"ח עבור כל ילד. בנוסף, על האב לשלם את חלקם היחסי של הקטינים בעלויות המדור והחזקת המדור של האם. עלות זו מכומתת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מהעלות שבה נושאת האם.