| בבית המשפט העליון |
| בע"ם 919/15 |
| בע"ם 1709/15 |
| לפני: | כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן |
| כבוד השופטת א' חיות | |
| כבוד השופט י' דנציגר | |
| כבוד השופט ע' פוגלמן | |
| כבוד השופט נ' סולברג | |
| כבוד השופטת ד' ברק-ארז | |
| כבוד השופט מ' מזוז |
| המבקש בבע"ם 919/15: | פלוני |
| המבקש בבע"ם 1709/15: | פלוני |
| נ ג ד |
| המשיבים בבע"ם 919/15: | 1. פלונית |
| 2. פלוני | |
| 3. פלונית | |
| 4. פלונית |
| המשיבים בבע"ם 1709/15: | 1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני |
| בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב, ו' פלאוט וצ' וייצמן) בעמ"ש 50603-01-14 מיום 6.1.2015 ובקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים י' וילנר, ד"ר ע' זרנקין וח' שרעבי) בעמ"ש 54256-09-14ובעמ"ש 51098-09-14 מיום 8.2.2015 |
| תאריך הישיבה: | ו' בכסלו התשע"ז | (6.12.2016) | |
| בשם המבקש בבע"ם 919/15: | עו"ד מאיה רוטנברג; עו"ד זרח רוזנבלום | ||
| בשם המבקש בבע"ם 1709/15: | עו"ד אמיר שי |
| בשם המשיבים בבע"ם 919/15: | עו"ד שלום כהן; עו"ד אנה רובינזון (גורביץ') | |
| בשם המשיבים בבע"ם 1709/15: | עו"ד זאב הבר | |
| בשם היועץ המשפטי לממשלה: | עו"ד רות גורדין |
| פסק-דין |
--- סוף עמוד 2 ---
השופט ע' פוגלמן:
כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם? זוהי השאלה העומדת להכרעתנו בגדרן של שתי הבקשות שלפנינו, שלגבי שתיהן החלטנו לעשות שימוש בסמכותנו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדון בהן כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
°
לוז הדברים הוא זה: מערכת הנישואין בין זוג הורים יהודים מגיעה לסיומה בגירושין. ילדיהם הקטינים שוהים אצל כל אחד מהם בחלקים שווים של השבוע. שכרם של שני ההורים זהה או קרוב לכך. על פי הדין הקיים, חרף התנאים האמורים, הגבר מחויב להעביר לידי האישה תשלום מזונות חודשי קבוע בסכום לא מבוטל, אשר אינו מביא בחשבון את היקף ההוצאה שבה הוא נושא בעצמו עבור כלכלת הילדים עת הם שוהים עמו. כתוצאה מכך עלולים משאביו של הגבר להצטמצם עד כדי פגיעה ממשית ביכולתו לספק רמת חיים נאותה לילדיו ולו עצמו. על רקע זה נטען כי הדין הקיים אינו שוויוני ומביא לפגיעה בילדים ובאבותיהם.
אקדים מסקנה לניתוח ואומר כי טענה זו – המתייחסת למשמורת פיזית משותפת – מקובלת עלי. לפיכך, ומששוכנעתי כי יש בנמצא פרשנות חלופית אפשרית לדין העברי החולש על הסוגיה, סבורני כי יש לקבוע כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15-6, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו.
אקדמת מילין בתמצית: על משמורת משפטית ומשמורת פיזית
- במוקד דיוננו ניצבת תופעת המשמורת הפיזית המשותפת, מושג שאותו ראינו להבהיר כבר בפתח הדברים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
--- סוף עמוד 3 ---
(להלן: חוק הכשרות), הקובע את מערכת היחסים המשפטית בין הורים לבין ילדיהם, מורה כי "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" (סעיף 14 לחוק). האפוטרופסות כוללת בחובה את "החובה והזכות" לדאוג לצרכי הקטין, וביניהם לחינוכו, ללימודיו ולהכשרתו לעבודה (סעיף 15 לחוק הכשרות). בצד אלה, מקנה האפוטרופסות להורים את "הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו" (שם). בעוד שחלקה הראשון של האפוטרופסות מכונה בדרך כלל "משמורת משפטית", חלקה השני הנוגע להחזקה ולקביעת מקום המגורים מכונה בדרך כלל "משמורת פיזית" (דפנה הקר ורות הלפרין-קדרי "כללי הכרעה בסכסוכי משמרות – על סכנותיה של אשליית הדמיון ההורי במציאות ממוגדרת" משפט וממשל טו 91, 125 (2013) (להלן: הקר והלפרין-קדרי)).